מעוטף בנימין – לעוטף עזה:
"זה ציון דרך אדיר מבחינתנו" – מג"ד שמשון נפרד לראשונה מהבית באיו"ש
בשבועות הקרובים יסיימו גדודי חטיבת כפיר את התעסוקה המבצעית שלהם ביהודה ושומרון, הגזרה שהייתה להם לבית כמעט בלעדי בשנים האחרונות. ביקשנו לתעד את 'מילות הפרידה' של כמה מהגדודים המנומרים לקראת עזיבתם את איו"ש והירידה לקו הקרוב בעזה. בכתבה האחרונה בסדרה – מג"ד שמשון מסכם את הפעם הראשונה בגזרת העוטף של חטמ"ר בנימין, לפני שהגדוד שלו עובר לעוטף מסוג אחר לחלוטין
תומי שטוקמן, מערכת אתר צה"ל | 04.11.2019
סא"ל בני קטה, מפקד גדוד שמשון של חטיבת כפיר, לא ישן כבר קרוב ל-48 שעות. אחרי מבצע גדודי מוצלח בו לכדו לוחמיו 9 פעילי טרור במקביל, תוך כדי בידוד והריסת בית המחבל שהרג את סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל – הוא המשיך מיד להשתלמות מבצעית של מפקדי הגזרה. המג"ד הוא האחרון מבין המפקדים להיפרד מהגזרה, וכשהוא מתחיל לדבר על הקו אותו מסכם הגדוד בימים אלו – ברור מאוד למה הפריבילגיה של מנוחה כמעט ולא קיימת.
"זאת הפעם הראשונה בה מגיע גדוד חי"ר, מחטיבת כפיר, לגזרת עוטף ירושלים", הוא פותח, "הגזרה מאופיינת בהגנה על אחד העורקים התחבורתיים המרכזיים של מדינת ישראל – כביש 443. יחד איתו ועם צירים מאוימים נוספים אנחנו מתעקלים לעומק בנימין – יישובי עוטף רמאללה – כוכב יעקב ופסגות, שסמוכים לעיר הפלסטינית הגדולה ביותר ולמחנות הפליטים".
המג"ד מעיד שהלוחמים היו צריכים לרכוש יכולות חדשות דרך ניסיון בגזרה הלא מוכרת. "למדנו איך לגעת במספר תחומים במקביל – הגנת ציר מרכזי, הגנת יישובים שחלקם מטוילים כמו עין פרת ועין מבוע – ולשכלל את כל המאפיינים האלו יחד כדי ליצור תחושת ביטחון", הוא מדגיש.
"אחד המשתנים העיקריים כאן הוא הקרבה לירושלים", הוא מספר, "היא משפיעה עלינו ואנחנו משפיעים עליה בצורה ישירה. אם יש מפגע שרוצה לצאת לירושלים ולבצע פח"ע, המקום הכי קרוב עבורו הוא עוטף בנימין. בתקופתנו, לשמחתנו, הצלחנו ליצור הרתעה שמנעה אירועים כאלו. לכדנו פעילי טרור, אמצעי לחימה, הסתובבנו בצירים ובמחסומים כל יום וכל לילה כדי לתפוס את מה ומי שנחוץ – בעומק, בכפרים ובעיר רמאללה כמובן".
אי אפשר גם להתעלם מהאירוע כבד המשקל של התקופה, שפגש את גדוד שמשון על קו התפר בינו לבין הגזרה השכנה – אפרים, והתגלגל די מהר גם לגזרתו. "הפיגוע בעין בובין בו, נרצחה רינה שנרב ז"ל השפיע מאוד על התעסוקה המבצעית שלנו", אומר המג"ד ומרצין, "הגענו למרחב מהצד הנגדי לחטמ"ר אפרים כדי לסגור על המחבל, כשהבנו מהר מאוד שאולי ברח לגזרתנו. עשינו הכול כדי להביא מודיעין וקצה חוט לאירוע הזה – עד למבצע המעצרים שנמשך לאורך זמן ולכד את המעגל הראשון, השני והשלישי של המבצעים".
"מרגע פתיחת הקו שמנו ללוחמים כמה דגשים שהיו לנו קריטיים ברמת ההגנה ופעילות הסיכול", אומר סא"ל קטה ומרחיב: "קודם כל – העובדה שאיום המטענים לא נעלם כליל, והצורך לסרוק את האתרים המטוילים, הצירים והטרמפיאדות. לאחר מכן – הקפדה על נטרול נקודתי של מחבלים ו'צמצום מטרות' – פיזור התקהלויות. אפשר להיות מופתעים – לא מוכרעים".
עוד דגש ייחודי לגדוד בגזרת העוטף הוא ההקפדה גם על פעילות מנע פלילית. "החרמנו כלי רכב ובניין לא חוקיים, אפילו ברמת המ"כ והלוחם, וסרקנו מספר רב של מוקדים שעשויים להיות מועדים לפורענות בכל תחום הסחר באמל"ח ונשק".
רגע השיא של התע"ם, בעיניי המג"ד, הגיע שבוע וחצי בערך לפני סיום הקו – במבצע חטיבתי רחב היקף שכלל מעצר של 9 פעילי חמאס על ידי הגדוד. בנוסף, בידוד השטח והריסת הבית של המחבל שהרג את סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל, במחנה הפליטים אל-אמערי.
"התחלנו נוהל קרב חטיבתי ומשם המשכנו לנוהל קרב גדודי שכלל את לימוד המשימה, מסדרי הציוד, מקרים ותגובות שעשויים לפגוש אותנו, תחקירים וניתוח שטח", הוא מסביר, "משם – יצאנו לפעילות, היא כללה בידוד במרחב המערבי של מחנה הפליטים יחד עם כוחות הנדסה וביצוע 9 מעצרים מקבילים בעיר רמאללה – כולם של פעילי טרור או מקושרים לטרור".
"אני חושב שבפעילות הזו בא לידי ביטוי הדגש ששמנו על אימונים ותרגולים תואמים מציאות במהלך הקו", מחדד סא"ל קטה, "המפקדים נמצאים 'בחוץ', בנקודות הקצה, ומתרגלים את הכוחות שלהם בתרחישים – כאלה שכבר התנסינו בהם וגם מפרי הדמיון. לפני עלייה למשימה במקומות הרגישים דאגנו שכל לוחם יוצא מוכן ובשיא חדותו, מהיכולת לזהות איום ולנטרל מחבל ועד היכולת להעניק טיפול רפואי לאזרח הפצוע".
לאחר שהמג"ד וחייליו חיו ונשמו את גזרת איו"ש יום ולילה במשך יותר משנה, נראה דווקא שמבחינת סא"ל קטה המעבר לגזרת עזה, אליה יעברו ממש בעוד כמה ימים – הוא המשך טבעי: "נכון, עשינו מערכת הכנות רצינית, מקצועית ומנטלית, מדובר במשהו חדש ואנחנו באים מוכנים אליו כמו שאנחנו באים מוכווני משימה בכל תעסוקה מבצעית".
"בעזה האויב לא מעורבב בתוכנו, וזה ההבדל הגדול – הגדר". חשוב למג"ד לציין, "עם זאת, לקחנו מההתמחות האיו"שית את יכולות הלחימה בשטח בנוי, התמודדות עם אוכלוסייה פלסטינית ורגישות אליה, הבחנה בין אויב לאזרח, נוהלי קרב קצרים ופשיטות מהירות – זה קו שאנחנו בנויים אליו".
"כל תקופת האימון האחרונה של החטיבה נגעה במתאר דרומי", משחזר סא"ל קטה, "הוא הכין אותנו לאופרטיבי, למדנו להיכנס לצוות קרב משולב עם טנקים וחיל אוויר, ואנחנו באים סקרנים עם המון רצון להשקיע ולתת מעצמנו. האתגרים הם אתגרי ירי תלול מסלול, נ"ט, צלפים, רחפנים – אבל אנחנו דואגים להיות מוכשרים לכל התמודדות, כי עם ישראל וצה"ל סומכים עלינו לבצע את המשימה. זה ציון דרך אדיר מבחינתנו, באמת".
את הריאיון ערכנו קרוב לשבועיים לפני הירידה של הגדוד מתעסוקה מבצעית. לקראת סיומו, חושב המג"ד מתי באמת יהיה נכון לסכם את התעסוקה המבצעית ולפרסם את הכתבה. "אנחנו כבר יודעים ששום דבר לא צפוי פה, הכול יכול לקרות בשבועיים האלה, אולי נדבר שוב", הוא אומר בחיוך וממהר להוסיף, "כרגע מה שאני יכול להתחייב לגביו הוא שאנחנו מסיימים תקופה היסטורית שעיצבה את היתרון היחסי שלנו כחטיבה, ועוברים לדף הבא בספר – בשיא העוז ורוח הלחימה שלנו כמפקדים ולוחמים".