סמל ולאדי נגריבודה טיפל בנועם נביס (,(20 שנפצעה סמוך ליישובה באוגוסט • השבוע אירחה אותו בביתה • "התפללו לרפואת אחי", היא מבקשת
"בדיוק לקחתי את העגבניות לשקשוקה, כשהמפקד שלי צעק 'יש פיגוע'. בתוך דקה וחצי היינו בזירה. זו הפעם הראשונה שהייתי בפיגוע", נזכר ולדי. "פתאום שמעתי מישהו צועק "'יש כאן עוד מישהי'. הייתי בשוק מהמרחק שאליו היא עפה. הייתי בטוח שאני מגיע לפצועה קשה או יותר מזה". למרבה המזל נביס נפצעה באורח קל עד בינוני, וכעת היא נמצאת בתהליך שיקום. אחיה, נחום, נפצע בפיגוע באורח אנוש בפיגוע והרופאים נאבקו על חייו. גם היום הוא מתמודד עם פגיעת ראש קשה ונמצא בבית החולים הדסה עין כרם.
אנחנו יושבים בסלון ביתה של נביס ביישוב אלעזר שבגוש עציון. היא על כיסא גלגלים, ולדי, חבריו לצוות ומפקד הפלוגה על הספות לצדי. באותו הזמן עבר נחום ניתוח בבית החולים והיא התקשתה להסתיר את דאגתה הרבה, מסבירה שאחת הסיבות המרכזיות שהיא מוכנה לחשוף את עצמה לתקשורת הינה כדי שיתפללו לרפואתו של אחיה. "אם אין כתבות לא באמת זוכרים. זה הגיוני. גם אני התנהגתי ככה בפיגועים אחרים", היא מודה.
ולדי ונועם בביתה שבאלעזר // צילום: מירי צחי
"אימא'לה", מגיבה נועם כשהוא מציג לה את הסרטונים הקשים מהזירה. "את בטוחה שאת רוצה לראות את זה?", שואל ולדי והיא עונה בחיוב. "זה מוזר. לשמוע את זה מהצד הופך את זה ליותר 'פיגוע'. להבין שזה היה אמיתי ולהבין מה יכול היה להיות", היא אומרת. "הדבר שאני הכי מודה לו הוא שלא ראיתי יותר מדי ואני לא זוכרת. לא ראיתי כלום מהזירה. כל מה שראיתי זה קוצים ושמים. אני זוכרת את האירוע כסוג של חלום, אולי עם מכונית, ואז העירו אותי והתחילו לשאול אותי שאלות. אני מניחה שזה היה ולדי. לא הבנתי מה אני עושה שם", היא נזכרת.
כיום מתרכזת נועם בשיקום הארוך. היא מוגבלת כרגע בהליכה וזקוקה לזמן ולטיפולים על מנת להחלים. "הטיול לווייטנאם נדחה", היא צוחקת ומנסה לשמור על אופטימיות. לוולדי יש עוד זמן מה עד סיום השירות הצבאי ולכן תכנונים אין ממש. בסיום השיחה מבקש ולדי להעביר מסר לתושבי יו"ש: "אל תזלזלו באבטחה בטרמפיאדות, זה יכול להציל את חייכם". גם לאחר סיום הריאיון השניים ממשיכים לשוחח כמו חברים ותיקים, זאת למרות שנפגשו רק פעמיים בחייהם, פעם אחת בפיגוע, פעם שנייה ממש עכשיו. הפיגוע יצר קשר דמים הדוק.