הפנים – לעזה:
רגע לפני שגדוד דוכיפת נפרד מהבית באיו"ש – המפקדים מסכמים תקופה
בשבועות הקרובים יסיימו גדודי חטיבת כפיר את התעסוקה המבצעית האחרונה שלהם ביהודה ושומרון לתקופה ארוכה, הגזרה שהייתה להם לבית כמעט בלעדי בשנים האחרונות. בסדרת כתבות זו נתעד את 'מילות הפרידה' של כמה מהגדודים המנומרים, כל אחד בגזרתו, לקראת הקו הקרוב בעזה. והפעם – גדוד דוכיפת מסכם את חודשיו בין הפעילויות, המעצרים, וכמובן בין התושבים המחבקים של חטמ"ר שומרון
תומי שטוקמן, מערכת אתר צה"ל | 24.10.2019
זו הפעם הראשונה בה מגיע גדוד דוכיפת מחטיבת כפיר לחטמ"ר שומרון, ובאופן אירוני – לוחמיו הם גם הראשונים לסיים את התעסוקה המבצעית שלהם באיו"ש, ולרדת להתכונן לקו בעזה. סרן אוראל מדר, מ"פ המסייעת, וסרן גלעד סולומון, מ"פ המבצעית – מעידים על משמעויות תפיסת הקו הזו עבור חייליהם, כל אחד בגזרתו המאתגרת לא פחות משכנתה.
סרן מדר מצידו, מסיים בעוד מספר ימים את תפקידו, ואת הקו בעזה הוא יעשה כקצין הבטיחות החטיבתי של חטיבת כפיר. עם זאת, עד שהקו לא נגמר – הוא על הרגליים ולא נשאר אדיש לרגע למציאות המשתנה בגזרת הפלוגה שלו – היישוב איתמר. "איתמר זה יישוב שבעבר ספג פיגועים קשים מאוד – כמו הרצח בבית משפחת פוגל שקרה לפני קרוב ל-8 שנים", הוא מסביר, "בסוף, היישוב הזה לא סובל יותר מאירועי חדירה, וזה בגלל ההיערכות המוגברת של הצבא בגזרה".
"הצלחנו להגיע למצב שאנחנו שומרים על היישוב ועל רכס הגדעונים הסמוך לו ללא אירועים חריגים שמסכנים תושבים, תוך כדי שאנחנו מבצעים תפיסת הגנה ניידת בגזרה הזו, שהיא יחסית רחבה", הוא מעיד, "אנחנו פועלים בצורה ממוקדת למול מוקדים פח"עיים ונתיבי חדירה מרכזיים".
הכוונה, פשוטו כמשמעו, היא שמ"פ איתמר הגדיר את כל אזור רכס הגדעונים כמקום הדורש עבודה נקודתית וחדה, עם אפס מקום לטעויות, ופעל בהתאם. "מ"מ הרכס, שיושב יחד עם מחלקתו במוצב ייעודי ומבודד מהפלוגה, אחראי על תוכנית ההגנה הפרטנית לשטח שאותו הוא תופס", הוא מציין ומפרט, "כל לילה הוא יוצא עם המחלקה שלו לפעילות לילית בשטחי הגדעונים ושטחי הספר – כדי לסכל כל אפשרות הכי קטנה לאירוע שעלול לפגוע בתושבים. זה מפתח באופן משמעותי את המ"מ שיכול גם לא לישון בלילה במחשבה על משימת ההגנה הזו. הוא הופך לקצין חושב ויוזם שמחזיק במו ידיו חלק מהותי מביטחון התושבים".
"אני חושב שקודם כל אחד הדגשים המרכזיים שלנו בקו הזה היה עמידה בתוכנית שמוגדרת מראש עם הגורמים האזרחיים המקצועיים בגזרה, בעיקר הרבש"צים, שהיו גורם מסייע ורתום", הוא ממשיך, "יחד עם מ"מים מקצועיים שמקבלים את המקום שלהם לפעול, תרגולים ושיח בלתי פוסק עם התצפיתניות שהוביל לשפת זיהויים משותפת וסגירת מעגלים מהירה מאוד – אלו הדברים שמנצחים תפיסת קו בעיניי – צפיית האיומים מראש".
המ"פ מתאר את גזרת איתמר ושומרון ככלל כגזרה שמאפשרת המון פעילויות יזומות לצד כמות אדירה של פעילויות התקפיות, ואז נעצר ומספר על אחד האקטים בו נתפסו שני חשודים שניסו לחדור דרך הרכס. "הגענו להצלחה מהותית דרך מארב שנמשך 24 שעות", הוא משחזר, "אחרי נוהל קרב ארוך ודאגה לציוד ואוכל ל-24 שעות המ"מ ו-5 לוחמיו הביאו לתפיסה של שני החשודים. מעבר לזה שזו הצלחה מבצעית, זה גם שומר על כשירות למלחמה ומכין אותנו לקו עזה טוב יותר מאי פעם".
"כשלוחם סוגר על חוליה אופציונלית מעגל, אני ממש רואה בעיניים את האדרנלין שלו מתרומם – וזה קריטי אחרי ימים שלמים של פעילות הגנה בעמדות", מדגיש סרן מדר, "הוא מרגיש שהאיום בידיים שלו ושהממונים עליו סומכים עליו, בשבילי זה שווה הכל".
הפלוגה המבצעית של סרן גלעד סלומון מסיימת גם היא את התעסוקה בגזרת ברכה. "אותי קודם כל סקרנה ההבנה הזו שאנחנו נכנסים לגזרה באיו"ש שעוד לא היינו בה", הוא פותח ומספר, "זו חוויה ראשונית אחרי שאתה חושב שכבר ראית הכל ביהודה ושומרון".
"בגזרה הזו ישנם גם איומים שאנחנו שמים אליהם לב מרגע הכניסה", הוא מעיד, "חווינו התעסקות במטענים יחד עם גששים ואפילו ניסיון זריקת מטען לעבר כוחותינו, התעסקנו בהרבה שיבוש של חוליות כאלו ואחרות ומפגעים פוטנציאליים, וכמובן – עבודה עם מודיעין מדויק מול חיפושי אמל"ח, כספי טרור, מעצרים, גם למול המפגע הבודד רגע לפני שהוא שולף את הסכין. זו עבודה סיזיפית ולא מתפשרת, לילה לילה, מסביב לשעון, בשביל תחושת הביטחון כאן".
כשנשאל אף הוא מה הם הדגשים שכמפקד הנחיל ללוחמיו בתפיסת הקו הנוכחית, סרן סולומון לא חושב פעמיים. "קודם כל מדובר בקצה מבצעי, כמו בכל גזרה באיו"ש", הוא אומר בנחרצות, "אותו צוות שנמצא בפטרול צריך לקבל את כל המידע המודיעיני ואת כל החידודים המבצעיים כדי שכשהאיום יגיע – הם יהיו דרוכים".
"כל איום מפתיע שנכנס אלינו לגזרה – נערכנו למולו דרך השתלמויות ושיעורים, כדי להסביר לאנשים מהו הגורם הזר הזה ולא להיות מופתעים ממנו, כך גם קרה באירועי המטענים", הוא מסביר, "מעבר לכך – אין מצב מבחינתי שלוחם לא יודע למה הוא עושה את מה שהוא עושה. לכל חייל צריכה להיות הבנה ברורה של הסיבה שבגללה הוא לא ישן בלילה. המוטיבציה צריכה להיות בשמיים ורק זה יביא לביטחון השוטף".
ומעבר לכל אלו – פלוגתו של סרן סולומון הצליחה גם לשים דגש משמעותי על תחום נוסף היוצר סכנה לא פחות משמעותית לתושבי הגזרה, בנוסף למשימותיה היומיומיות. "המשטובות, רכבים לא חוקיים ומועדים לפירוק שאסורים לנסיעה על הכביש, רווחים באוכלוסיה הפלסטינית ומסכנים את החיים של כל תושבי הגזרה, יהודים וערבים כאחד", הוא מעיד, "אני כמפקד גזרה החלטתי שאני לוקח את זה בשתי ידיים ומחרים כמה שיותר רכבים כאלו כדי למנוע תאונות ולא להשלים עם הרוגים ודם שנשפך סתם בגלל עבירות פליליות. בתקופה קצרה הבאנו שיא של רכבים כאלו להחרמה – זה הישג אדיר עבורינו".
שתי הפלוגות יורדות יחדיו לעזה בשבוע הבא, ושני המ"פים, באופן חד וחלק – מגיעים לאתגר עם ראש מורם וציפיות אדירות מהגזרה החדשה והזרה הצופה להם באופק. "הירידה הזו אומרת הרבה על האמון של הצבא בנו כחטיבה. הייתי חלק מהתהליך המשמעותי של החטיבה שהוביל לזה במשך כל השירות שלי", מסכם מ"פ המסייעת סרן מדר, "אנחנו רגילים לנוהלי קרב קצרים, מתמחים ביכולות בנויות ובהתמודדות למול אוכלוסיה פלסטינית – זה היתרון היחסי שלנו בתור חטיבה שבאה מאיו"ש".
"אנחנו לא בדיוק יודעים למה לצפות, אבל גם מאוד נרגשים", מוסיף מצידו סרן סולומון, "אנחנו משתדלים להקשיב לכמה שיותר סיפורים ולהעביר כמה שיותר תדריכים כדי להסביר ללוחמים שאנחנו הולכים לקו מעצב שכל לוחם צריך לעבור בעזה. למרות קווי הדמיון המסוימים בין התעסוקות, עזה שונה מאיו"ש ב-180 מעלות ואנחנו מגיעים למשימה הזו עם מוטיבציה מטורפת כדי להביא תוצאות מבצעיות אמיתיות. אני מאמין שאגיד את זה גם בסוף התע"ם, כשנחזור לכאן".
