סמ"ר ר' מספר על התחושות האישיות בין פעילות באיו"ש לחותם שהשאירו הכפירניקים בתעסוקה המבצעית הראשונה בגזרת עזה.
לרגל גיוס מרץ 2020, טור של לוחם – מהשטח למתגייסים.
מערכת אתר צה"ל | 23.03.2020
לכתבה המקורית, ללא עריכה – לחץ כאן
סמ"ר ר', לוחם בסיירת "חרוב" של חטיבת כפיר:
אומנם אני לא יכול לחשוף את השם המלא שלי, אבל נסתפק ב-ר', בן 22, גר בבקעה ביישוב בשם חמדת, הקרוב מאוד לבית השני – בא"ח כפיר.
התגייסתי במרץ 18, ואני זוכר איך רציתי להגיע דווקא ל"כפיר". בהתחלה לא אפשרו לי להתגייס לחטיבה, אז פניתי במכתב מיוחד ליחידת "מיטב" עם הסבר מפורט. מההיכרות שלי עם אזור הבקעה ויהודה ושומרון ראיתי בעיניים שלי את העבודה של הלוחמים והכוחות שדואגים לביטחון של משפחתי והמשפחות של חברים שלי. ידעתי שמבחינתי אין משמעות גדולה יותר עבורי מלשרת ב"כפיר". במיוחד באותה התקופה, כשהחטיבה הייתה מזוהה בעיקר עם תעסוקה מבצעית באיו"ש. היום המצב שונה. כבר עברתי תעסוקה מבצעית בגזרת רצועת עזה, וכל החטיבה ואני עם העיניים לאתגר הבא – תע"ם במתווה הצפוני.
ככל שעובר השירות, שמתי לב שאני מקבל עוד תשובות לשאלה "למה דווקא כפיר". כבר כשהגעתי לבא"ח ביום הגיוס, עוד לפני שהספקנו בכלל לחשוב או להבין מי סביבנו, הטירונות יצאה לדרך. באחד הימים, המפקד של הסיירת אז הגיע והסביר לנו, הטירונים הטריים, על סיירת "חרוב" ובדיוק איזה חומר אנושי הוא מחפש.
חבר טוב, שהתגייס שנה לפניי, גם כן השתלב בסיירת ובגלל שאנחנו דומים מאוד באופי – הנחתי שמה שמתאים לו, ככל הנראה גם יעשה טוב לי, והחלטתי שאני רוצה לנסות להתמיין. באותה תקופה לא היה גיבוש, הסיירת עוד הייתה בחיתוליה, ומה שנדרש מהמתמיינים הוא לעבור מבחן "בראור" וריאיון אישי עם מפקד הסיירת. היום, המיונים לסיירת מתבססים על היסודות שהושתתו עליהם פעם רק בצורה יותר משוכללת – יכולות גופניות בולטות לצד חומר אנושי.
כששואלים אותי מה מיוחד ב"כפיר", אז קודם כל מבחינה מבצעית אני באמת חושב שזו חטיבה מעולה. במיוחד בתקופה הזו, כשאנחנו קובעים הישגים חדשים בכל יום בתעסוקה וכל לוחם יכול להגיע לשיא חדש של עצמו. אנחנו אלה שייקבעו איך יזכרו את החטיבה בעוד 20 שנה מעכשיו.
"אנחנו אלה שייקבעו איך יזכרו את החטיבה בעוד 20 שנה מעכשיו". סמ"ר ר'
מעבר לכך, יש לנו את קווי הבט"ש והפעילות המבצעית הכי מעניינים לדעתי. ההתמחות שלנו בלוחמה בשטח בנוי מקנה לנו יתרון אדיר. גם התקופה בגזרת עזה אתגרה אותנו ותרמה להתפתחות שלנו כלוחמים וכסיירת. לא מזמן הכירו בנו כחטיבת "חיר"ם" – ומעכשיו הייעוד של החטיבה משתנה, כשניכנס לפקודה האופרטיבית של פיקוד הצפון. כל הסטיגמות מסביב, כמו "אתם לא נכנסים למלחמה", זה פשוט לא נכון. אנחנו נהיים אופרטיבים כמו כולם.
אי אפשר לדבר על החטיבה בלי לציין את תחושת המשפחתיות. זו לא קלישה, אלא משפט אמיתי שכל לוחם בחטיבה יכול להרגיש. במיוחד כשמקבלים את הכומתה המנומרת.
אם גם אתם מתגייסים ל"כפיר", קודם כל – בהצלחה! אני ממליץ לכם לנסות את הגיבוש של "חרוב". בתור אחד שחשוב לו לשאוף גבוה, הסיירת שלנו זה לגמרי המקום ב"כפיר". אם עובדים מספיק קשה, אפשר להשאיר חותם ולהציב רף חדש בסיירת. יש איתי כמה חברים לוחמים שפתחו מדורים חדשים בסיירת, כי אצלנו ממש אפשר לבנות דברים מאפס. יש כאן ציפייה מכל הלוחמים לדחוף קדימה ולבנות משהו חדש. להרבה רעיונות גם תקבלו חיזוק מהמפקדים. זה לא מובן מאליו.
סמ"ר ר'
הקושי כמובן לא נגמר בגיבוש, יש עוד מסלול שלם לעבור, אבל כשיש מסביבך חברים וסגל שרוצים בטובתך, ובטח כשיש לך את ה"למה" שלך – הכול מתגמד. יש פרופורציות וקל יותר להמשיך הלאה.
תבואו עם רצון לתרום, אל תמיד תחשבו "מה אני יכול להוציא מצה"ל" – תזכרו שזה הזמן שלכם לתת מעצמכם. תפיקו את המירב.
