לאורך השנה החולפת, העלו הכוחות בגזרת מנשה הילוך נוסף במלחמה נגד הטרור ורשמו עד כה יותר מ-60 מבצעים חטיבתיים. זאת כמובן לצד הפעילויות היומיומיות למיגור האיומים האזוריים ברחבי פיקוד המרכז.

במחנות הפליטים בג'נין, בטול כרם, בנור א-שמס, ובכפרים נוספים בחטמ"ר, חוסלו יותר מ-350 מחבלים בשנה האחרונה, ונתפס אמל"ח רב, לצד מעבדות ומחרטות לייצור נשק. אך בגזרה כמו מנשה, בה הסכנות ברורות, לא מרשים לעצמם להיות שאננים.

אופי הפעילות של צה"ל באיו"ש, ובחטמ"ר מנשה בפרט, השתנה ללא היכר – לא עוד מעצרים בודדים ומבצעים קצרים, אלא "מבצעי משך" – כוחות הביטחון נכנסים לשטח ה"אדום" לפרק זמן ממושך, וכך גם מגיעים להישגים משמעותיים יותר.

"מאז המלחמה אנחנו יוצאים למבצעים ארוכים של 12, 14 ואפילו 24 שעות, ובהדרגה התקדמנו גם לפעילויות של כמה ימים רצופים", מפרטת סרן נ', קצינת האג"ם של סיירת חרוב, שמובילים את הפעילות ההתקפית כבר תקופה ארוכה, "רק בשבוע שעבר, במבצע שנמשך שלושה ימים, לקחנו צעד משמעותי קדימה והשתמשנו בשיטות חדשות להטעייה נגד האויב".

כך לדוגמה, כפי שמפשטת סרן נ', אם בעבר הכוחות היו נכנסים לדרום ג'נין, ואחר כך עוברים לצפון, ומתקדמים לפי סדר גיאוגרפי ברחבי מחנות הפליטים והכפרים באזור, אז במבצע האחרון ההתנהלות הייתה שונה: "כל פעם עבדנו במרחב פעולה אחר, בלי הקשר או רצף מסוים בין האזורים. זאת אומרת שברגע שכוח אחד סיים את הפעילות שלו בצפון, כוח אחר מיד נכנס למרכז, וכשאלה סיימו את המשימה שלהם – כוח נוסף התחיל לפעול בדרום".

והמטרה – לבלבל את האויב שוב ושוב. "פעלנו בצורה מאוד אינטנסיבית, ולא היה רגע אחד שמעוזי הטרור נשארו ריקים. בצורה כזו, אנחנו גם גורמים למחבלים להתערער, לעשות טעויות, ומעבירים מסר תודעתי חשוב לגורמי הטרור – צה"ל יכול להגיע אליכם בכל מקום, בכל זמן ובכל דרך".

אבל הצד השני כמובן מנסה ללמוד את שיטות הפעולה של צה"ל. "למשל, בתחילת המלחמה היינו נכנסים עם כוחות גדולים, אבל הם מהר מאוד קלטו את זה והתחילו להשתמש באמל"ח קטלני – מטענים", משתפת סרן נ', "לפני שבועיים, לדוגמה, נכנסנו למבצע באחד ממחנות הפליטים, והמחבלים הטמינו מראש כמות מטענים גבוהה מאוד. פוצצנו באותו לילה יותר מ-20 כאלו".

"כשלמדנו את הנושא הזה לעומק, גילינו שהמחבלים בגזרה התחילו לגייס נערים צעירים, ללמד אותם להכין מטענים כאלו ולהטמין אותם, מה שכמובן ממש מסכן גם את התושבים הפלסטינים", מוסיפה קצינת האג"ם, "אבל ברור שגם אנחנו לומדים ומתפתחים: אז לכל מבצע אנחנו נכנסים קודם כל עם שופלים ו-D9, שמפנים את השטח לשאר הכוחות, ומשתמשים בשלל שיטות נוספות שלא נחשוף".

והרבה פעמים, כדי למנוע את החבאת חומרי הנפץ מראש, נעזרים בחטמ"ר בתא התקיפה. הוא זה שמתאם חיסולים של פעילי טרור – בין אם מראש, בדרכם לפיגוע, או אפילו בעת מעשה. "במהלך מבצע אני יושבת בחמ"ל של המכלול, ותא התקיפה נמצא ממש חלון לידינו, ואנחנו עובדים צמוד מאוד", מדגישה סרן נ', "מבחינתנו וגם מבחינתם – הם חלק מהכוח לכל דבר".

"בכל מבצע ובכל פעילות, מתחילתם ועד סופם – אנחנו עם הכוחות, מלווים אותם מלמעלה", מבהיר אל"ם (במיל') מ', מפקד תא התקיפה, "אנחנו שומרים על הלוחמים בשטח, ומחסלים איומים שמנסים להתקרב אליהם".

בשבוע שעבר, החשיבות של צוות תא התקיפה באה לידי ביטוי פעם נוספת. "זאת הייתה פעילות מאוד מורכבת ומאתגרת, מכל מיני סיבות, כאשר אחת מהן היא הימצאות בלתי מעורבים במרחב", מציין אל"ם (במיל') מ', "היו כמה וכמה מקרים שכמעט תקפנו, ואז ראינו ילדים ונשים במרחב ובחרנו לדחות את התקיפה כדי לא לפגוע בהם".

בסיום אותו המבצע בקבאטיה, הכוח הלוחם התכונן ליציאה מהמרחב בציר היחיד שמאפשר זאת. "במקביל, הבחנו בהרבה מאוד אנשים מתגודדים על הגגות, ובואי רק נגיד שהם לא תכננו לזרוק אורז. זה היה ממש כמו קבלת פנים שרואים בסרטים", משחזר מפקד תא התקיפה. "היינו מאוד דרוכים. חיפשנו את האמל"ח המפליל ואת חוליית הטרור, וברגע הנכון – יצאנו לתקיפה וחיסלנו אותם מהאוויר".

תקיפות מסוג זה מתרחשות 'כל שני וחמישי' בגזרה. "מתחילת המלחמה, חוסלו יותר מ-100 מחבלים ביותר מ-80 תקיפות אוויריות", קובע מפקד תא התקיפה.

ובין מבצע נרחב לחיסול ממוקד, בחטמ"ר מנשה מסתכלים כל יום מחדש לעבר היעד הבא, ובעיקר על המשימה שלפניהם: "אנחנו נחושים לשמור כאן על הביטחון וההרתעה מהשטח, מהשמיים ומהחמ"ל".