מתוך ההריסות בצפון הרצועה, בין קרבות פנים אל פנים ומאות מחבלים שנכנעים, לוחמי חטיבת כפיר מובילים את הקרב האחרון על המעוז של חמאס • "אנחנו נחושים להשמיד את האויב, שיבין שנגמר המשחק"
הפלשתינים מדברים על קריסת ג'באליה, ודקות ספורות בשטח מספיקות כדי להבין למה. אין מבנה באזור שלא ספג פגיעה אנושה, ולא מעט מהם התמוטטו לחלוטין – תוצאה של שלושה תמרונים בשנה האחרונה ו"לחימת הריסות" של המחבלים שעוד נותרו בשטח. עשרות אלפי אזרחים שהיו באזור פונו דרומה בהוראת צה"ל, ומי שנותרו מאחור הם בעיקר כלבים מורעבים ונטושים, שהסתערו על כוס מים ונקניקיה שהעניקו להם לוחמי גדס"ם כפיר.
בחודש האחרון פועלת אוגדה 162 בצפון רצועת עזה, כשהדגש הוא על הכפר אל-עטאטרה, בית להיא וג'באליה. בשבוע האחרון הצטרפו ללוחמי חטיבת גבעתי וחטיבה 401 גם לוחמי צוות הקרב החטיבתי של כפיר, שמחצית מכוחותיה עדיין מושקעים בלחימה בצפון השומרון ובפעילות בעומק העיר חברון.
קרבות פנים אל פנים
הלחימה בג'באליה מוכיחה את עצמה כאחת הקשות ביותר מאז תחילת המלחמה. לראשונה זה חודשים רבים נתקלים הלוחמים במחבלים בקרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים. יותר מ-200 בתים ממולכדים אותרו בעיר, כשרובם המוחלט לא גרמו לפגיעה בלוחמים, אך שניים מהם התפוצצו והובילו להרוגים. במבצע בג'באליה נפלו 19 לוחמים, מספר גבוה יחסית המעיד על האתגר שבלחימה.
בצה"ל מעריכים כעת כי הלחימה על סף הכרעה. אלף מחבלים חוסלו בקרבות, 700 נוספים הורידו את נשקיהם ונכנעו, ביניהם עשרות שלקחו חלק בטבח בשבעה באוקטובר. בשבועות האחרונים עזבו את ג'באליה כ-55 אלף אזרחים, ועל פי ההערכה נותרו במקום מאות אזרחים בלבד. בכל צפון הרצועה נותרו מעט מאוד אזרחים, כ-4,000 בבית להיא. למרות שבצה"ל מתנערים מהמונח "תוכנית האלופים", בפועל התוכנית מתבצעת בשטח – המבצע הוביל לביתור צפון הרצועה, כשעשרות משאיות סיוע הומניטרי מועברות דרומה, שם מחולק המזון למפונים.
"ההתארגנות של המחבלים באזור היא מקומית", מסביר גורם בכיר בצה"ל. "הם לומדים ממה שאנחנו עושים, מתצפתים עלינו ומנסים לפגוע בנו. אנחנו מזהים שימוש במטעני קלימגור ומטעני גחון. הם עושים שימוש בילדים כשליחים מתוך הבנה שלא נפגע בהם".
"באנו להשלים את המשימה"
"מרחב ג'באליה הוא העוגן שמחזיק את חטיבת צפון הרצועה, ואנחנו נחושים לבצע את המשימה ולהשמיד את האויב", אומר רס"ן אלעד, קצין האג"ם של החטיבה. "מטרתנו היא להפעיל לחץ צבאי כבד על מנת להשמיד את האויב, כך שיבין שנגמר המשחק".
שלומי, נהג ההאמר, מחייך מבעד לכיסוי הפנים שמגן עליו מהאבק הכבד של סוף הקיץ ברצועה החרבה. "עד גיל 15 גרתי ממש כאן, בניסנית. טיילתי בכל האזור הזה באופניים", הוא מצביע על הים ומספר, "הייתי מגיע לכאן לחוף הים. יש תחושה של סגירת מעגל".
שיתוף פעולה חסר תקדים
אחד היתרונות בלחימה המתמשכת הוא שיפור הפעילות המשותפת בין זרועות צה"ל. סא"ל עומר, מפקד גדוד 71, מספר על שיתוף פעולה שבעבר נחשב דמיוני: "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם חיל הים והורגים מחבלים בתיאום איתם. אם לפני שבוע תהיתי איך דבר כזה יכול להתרחש – כעת אני לא יודע איך עבדתי בלי היכולת הזו".
ענן עשן מיתמר מעל צפון הרצועה בעוד הקרבות נמשכים. זו הפעם השלישית שצה"ל מתמרן בצפון הרצועה, אך הפעם התחושה היא שהכוחות באו להישאר. היעדרם של אזרחים מאפשר פעילות מדויקת ויעילה בהרבה, ולאחר מיגור המחבלים בשטח, כנראה בקרוב, יתחילו הלוחמים לטהר את השטח – בית אחר בית, פיר אחר פיר, במטרה למגר את האיום.