ביום האחרון בשג'עייה, הצוות של נועם מסיירת חרוב חיפש מקום ללון בו את הלילה לפני שהם עוברים למקום אחר, אך הלוחמים נתבקשו לכבוש את האיתור, בכניסה למקום הם הבחינו במספר סממנים שהעידו על נוכחות של כוחות חמאס.

"אחת הכיתות סיימה את הכיבוש של הקומה הראשונה והכיתה שלי עלתה לקומה השנייה", מתאר נועם ואז לפתע החשדנות של הלוחמים החלה לגבור. "נתקלנו בבלאגן, כל הדלתות היו נעולות בתוך הבית. זה משהו מאוד חריג, חשבנו שמשהו לא מסתדר". ולפתע,כשהם עשו את דרכם אל הקומה השלישית, הכוח שמע צעקת 'מחבל' והמון ירי.

בחדר היו מספר מכילי גז, הכוח החליט שלא לבצע ירי מחשש להתפוצצות הבלונים. ואז שכשהגיעו לחפש אמל"ח בתוך החדר, אחד הלוחמים תכנן להרים את המיטה ופתאום הוא שם לב למחזה מוזר, המיטה החלה להתרומם לבד. "הלוחם חשב שיש שם מערכת הדירואלית איפה שמאפסנים דברים ולפתע הוא שמע מתוך המיטה צעקת "אללה אכבר".

"המחבל קופץ לרצפה ויורה צרור מטווח אפס", נעם מציין את רגעי האימה של הצוות שלו, הוא היה קומה מתחתם באותו הזמן. "חבר שלי זורק עליו את המיטה והמזרון. הצרור שהמחבל יורה עובר בין החבר למ"כ של כיתה א' שסרקו את החדר, עשרות סנטימיטרים ממנו, בנס הם לא נפגעו והצליחו לחסל את המחבל".

"למרות הלחימה הארוכה – המוטיבציה גדולה"

אנחנו נמצאים כתשעה חודשים לאחר מתקפת הטרור, בתקשורת כל העת מתקבלים דיווחים על כך שהלוחמים שחוקים, אצל נועם הכל נשמע אחרת. "המוטיבציה גבוהה מאוד", הוא מתאר את ההרגשה שלו. "יש עוד הרבה מה לעשות, אני לא חושב שאנחנו צריכים כרגע להוריד הילוך".

נועם הפסיק להילחם לאחר שהוחלט בצה"ל להוציא אותו לקורס קצינים, למרות זאת, הוא כבר מחכה לרגע בו יוכל לשוב אל הרצועה. "המוטיבציה לחזור ולהילחם היא מאוד גבוהה, גם אצל חברים שלי בגפן (גדוד בבה"ד 1, ל"ו) רוצים לחזור ליחידות הלוחמות.כנ"ל אצל החברים בצוות הקודם ב'חרוב'.

האם מה שקורה בעורף חודר ללוחמים?

שהייתי בתוך הרצועה לא חוויתי את העורף כל כך, מה שבחוץ הוא בחוץ וכנ"ל מה שבפנים, שם יש הרבה מאוד מוטיבציה להמשיך ולעשות את העבודה. שיוצאים החוצה שומעים הכל אבל זה לא משפיע.

מה השאיפות שלך בלחימה?

"חמאס נמצא במקום אחר ממה שנפגשנו בתחילת הלחימה"

מדברים על ירידה בהיקף הלחימה, אך מנקודת מבטך חמאס איבד את מרבית כוחותיו?

חד משמעי, בסך מה שאני רואה את הדברים, חמאס נמצא במקום אחר ממה שנפגשנו בתחילת הלחימה, הוא הרבה פחות נועז ובקושי מגיעים אלינו כמו בהתחלה, היכולות התשתיות שלהם גם מבינת סד"כ הושמדו בצורה שיטתית וטובה עד עכשיו. הדרום היא לא המערכה היחידה, צריך לשים לב לצפון ואני מאמין שצה"ל נערך לזה.

מה האתגרים שעדיין נותרו לך בלחימה?

זה בעיקר השחיקה, בגלל שפחות רואים אויב, מתרחשים דברים אבל בתדירות הרבה יותר נמוכה, הקושי האמיתי הוא להישאר חד, להמשיך ולהאמין באיום ולראות שעושים את המשימה כמו שצריך, זה הקושי הכי גדול ברמת הלוחם.