תקופת האימון של גדודי החטיבה המנומרת לא הסתכמה במוכנות למלחמה רק מבחינת יכולותיהם המבצעיות. בכל לילה נוסף גם תרגול מצב אמת בו הלוחמים וצוותי הרפואה, טיפלו באחיהם לנשק שהיו "פצועים קשה", וכל זה בזמן פעולות מול האויב. מה שאפשר את הכול הוא סימולטור מיוחד שמדמה אירוע רב נפגעים בצורה הכי קרובה שיש לשדה קרב. צפו
תומי שטוקמן, מערכת אתר צה"ל | 04.08.2019
פורסם ב:
לכתבה המקורית – לחץ כאן
תקופת אימון בחטיבת כפיר, מתקן האימונים החדש בשטח בנוי באל פוראן, שעת לילה. אחרי מספר תרגילים גדודיים הגיע הרגע של "שמשון" להוכיח שהם מסוגלים למשימה הבלתי צפויה שהטיל מפקד החטיבה, אל"ם ערן אוליאל, על כלל לוחמיה – אימון בשטח שזר להם כמעט לחלוטין – רמת הגולן.
הכפירניקים, שרגילים לתפיסת קווים באיו"ש ולאימוני לוחמה בשטח בנוי במאל"א בצאלים, נתקלים כעת באתגר מסוג שונה, מחוץ למגרש הביתי שלהם. בתוך זה נכללים גם צוותי הרפואה והלוחמים המוכשרים כחובשים – שהיו צריכים לתרגל את יכולת הטיפול בפצועים בתרחיש שלא רואים כל יום.
"השנה העלינו את רמת האימון לאקסטרים, תרתי משמע", פותח קצין ארגון הרפואה של חטיבת כפיר, סג"ם יהונתן בר מאיר, לוחם וחובש בעברו, "'אקסטרים סימוליישן', חברה אזרחית שמשתפת פעולה עם הצבא, נכנסה בפעם הראשונה לתרגילים שלנו במטרה לדמות פציעות ברמה המציאותית ביותר שאפשר, לחנוך ולבקר את הטיפול בהן".
איך זה עובד? לכל גדוד בנו שני אירועים מרובי נפגעים (אר"ן) בתוך הסימולטור, וכל דרגי הרפואה – מהחובשים המחלקתיים, דרך החובשים הגדודיים, הפרמדיקים והרופאים, נבחנו בטיפול במקביל בשלל תרחישי פציעות.
"הייחודיות של האקט הזה, שהוא מדמה חוליות רפואיות שצריכות לעבוד ביחד גם במלחמה, שיתופי פעולה בין רופאים לחובשים, וגם בין הלוחם לחובש", מסביר הקא"ר, "ומעבר לכך – הוא נראה ומרגיש מאוד אמיתי: מטענים ופירוטכניקה, בימוי אויב, איפור, ואפילו אביזרים לבישים עד לרמת הריח הלא נעים, שככל הנראה ישרור באתר מרובה פצועים".
אמצעי אחד יוצא דופן בתוך הסימולטור הוא משאבות הדם. "התמודדנו עם מגוון סוגי פצועים – קטועי גפיים, פצועי בטן, ראשים פתוחים, ובאמצעות המשאבות הללו כל פציעה כזו גם דיממה", מציין סגן בר מאיר ומוסיף, "לכל חייל פצוע חובר המכשיר הזה שמוציא דם מדומה בפולסים על פי חומרת הפציעה. עד שהחובש לא טיפל בפציעה כמו שצריך, הדם לא הפסיק לזרום, וככל שהטיפול משתפר, כך כמות הדם פוחתת".
"במלחמה, כמו במלחמה, אף צוות לא יכול להרשות לעצמו לעצור הכול ולטפל בפצועים. אתה נמצא בשטח אויב – ואתה חייב להיות מוכן לתפעל היתקלות עם גורם עוין", הוא מדגיש, "לכן האר"ן הוא חלק רציף מהתרגיל האג"מי של הגדוד, ואנחנו, המתרגלים, נתקיל אותם בעזרתו ברגע בו הם הכי לא יצפו לכך".
ואכן, כך קורה. כוח אחד הגיע למעבר קו גבול, ובאותם רגעים 'עלה' על מטען שגרם לאירוע המורכב במיוחד איתו היו צריכים אנשי הרפואה שלו להתמודד. כוח אחר מהגדוד הגיע לאיתור אויב בבית ממולכד, וגם בו הופעל אוטומטית מטען שגרם לאר"ן.
"יש מפקד אג"מי ומפקד רפואי לכל זירת אירוע", מסביר קצין הרפואה החטיבתי, סרן ד״ר שמוליק סוקוליק, "המפקד הרפואי הוא החוג"ד או מנהל אירוע הרפואי, שלומד את כל העניין: מהדיווחים שהוא צריך להעביר מבחינת רפואה, ניהול חובשים וכו'. מבחינה אג"מית המפקד הבכיר ביותר בשטח יתפעל את האירוע".
בסופו של כל אקט נעשה סיכום חם – סגן מפקד החטיבה, החברה האזרחית וכלל המתרגלים מנחים את הכוח כיצד לשפר ולשמר את יכולותיו הרפואיות ממש ברגע בו סיימו את הסימולציה.
היתרון בסימולטור הזה הוא שהוא מקרב את הלוחמים למצב האמת – אם החובש לא יבצע את הטיפול פיזית ברמה הטובה ביותר, הוא לא יוכל להשלים את התרגיל והפצוע לא יפסיק לדמם או לצעוק", מעיד סג"ם בר מאיר, "זו הפעם הראשונה שהם רואים איך נראית יד כרותה, איך מתנהג פצע בטן – כולם סיכמו על זה שרמת הרצינות עולה בהתאם לרמת החשיפה שלך לאירוע איתו אתה הולך להתמודד במציאות".
צוות הרפואה בחטיבה, הקרפ״ח, קא״ר וכן המאמנים דוחפים את אנשי הרפואה, לוחמים, תאג"דים, פרמדיקים ורופאים כאחד – להתאמן כל הזמן, אחרי ביצוע של אימונים עם מדריכים מוסמכים, סימולטורים מסוגים שונים וכו', ניתן לומר בביטחון שאם מחר הם יעמדו למול הצלת חיים במלחמה – הם יבצעו את המשימה ברמה הגבוהה ביותר".
