חטיבת כפיר

מתגייסים לכפיר? קבלו הצצה לשגרת חיים אינטנסיבית של לוחמה בטרור – שלושה לוחמים, שלוש פעולות סיכול:

הם פוגשים את האויב פנים מול פנים יום יום, נדרשים לטפל במגוון ענק של אירועים מבצעיים, ומעל כל אלו נדרשים להוכיח את עצמם כלוחמים בחטיבה שמגדירה את ההתמודדות עם הזירה הפלסטינית על כל גזרותיה כהתמחות. לרגל הגיוס הקרב לחטיבה, שלושה לוחמים ומפקדים מחטיבת כפיר מספרים על הרגעים המתוחים ביותר שעיצבו את שירותם הצבאי – ומנעו פעולות טרור


תומי שטוקמן ומיכאל אוריה, מערכת אתר צה"ל | 26.03.2019


"הם ניסו לפגוע בנו, ובסוף סגרנו עליהם מעגל" – סרן מתן זיו, מ"פ מבצעית בגדוד שמשון, תפיסת חוליית טרור

זה היה לפני כמה חודשים. אנחנו, הפלוגה המבצעית של גדוד שמשון, תפסנו קו בגזרת נווה יאיר, ובה היינו האחראים הבלעדיים. כחלק מתוכנית ההגנה אנחנו מבצעים הרבה פעילות התקפית בכפרים פלסטיניים – כל לילה מעצרים, סריקות אמל"ח, החרמת כספי טרור ועוד.

מה שמאפיין את הכפרים בגזרה שתפסנו אז הוא שהם חלק מגוש ערורה – גוש כפרים בלי שום נוכחות של יישובים יהודיים, ולכן גם פעיל מאוד מבחינת טרור של חמאס וארגונים נוספים. כל כניסה לשם היא בשיירה עם המון כלים ממוגנים בצורה המקיפה ביותר, וכל אירוע הוא אלים – כל כניסה מלווה בזריקות אבנים ובקת"בים.

סרן מתן זיו, במרכז

באותו לילה, יצאנו בשיירות הישר אל היעד באותו גוש, שם פרקנו במהירות ופרצנו לתוך הבתים. התחלנו בסריקות אחר האמל"ח, אני והמג"ד עמדנו בצומת מרכזית ואבטחנו אותה כדי שלא יבצעו שם מארבים וחסמים לקראת היציאה של הכוח שלנו מהכפר בסיום הפעילות. היינו ממש בלב הכפר, שטח בנוי וצפוף מאוד.

שקט מוחלט שרר בכפר, היה נדמה שכולם ישנים ואיש לא נכח מסביבנו. פתאום המג"ד מכריז בקשר "מטען!" – אנחנו שומעים את הנקישה על הקרקע ומטען צינור נוחת ממש ביני לבינו, חמישה מטרים ממני, ובנס לא מתפוצץ. עם זאת, לא היה שום הפס"ד והשקט נשאר מחריש אזניים. בהתחלה, לא זיהינו מאיפה בדיוק המטען נזרק. האזור היה צפוף והוא יכול היה להיזרק מכך מקום, מכל גג, חלון או סמטה חשוכה. למזלנו – אנחנו מתמחים בלחימה בתוך שטחים צפופים.

לא התרגשנו יותר מדי, המשכנו בפעילות וכחלק ממנה יצאנו לסריקה אחר זורק המטען שטרם נמצא. בנוסף, מצאנו כמות תחמושת, מחסנית, משקפת תצפית וכדורים.

אחרי הפעילות נכנסנו לכלים, ובדרך החוצה מהכפר, אותה חוליה שלהבנתנו זרקה את המטען, יצרה מחסום פחי זבל בוערים באחת הפניות. אנחנו מזהים את המכשול – פורקים מהרכב ונכנסים למאמצי פינוי הפרת הסדר, תוך שהם ממשיכים לזרוק לעברנו בקבוקי תבערה. פיזרנו את ההמולה לבסוף, חזרנו לרכבים  והמשכנו לדהור קדימה, ופתאום – עוד מטען. הרכב היה כמובן ממוגן, ולא נגרם שום נזק.

החוליה חזרה לתוך הכפר במטרה למשוך אותנו פנימה. ידענו שבכפר אלים כמו זה – אנחנו חייבים לשמור על קור רוח ולא לאבד את עצמנו ולהיסחף אחריהם, להיות מקצוענים משמע לחכות לזמן לוהט פחות ולתפוס אותם בו. הצלחנו לצאת מהכפר ללא כל פגע, אבל ידענו שנחזור אל הכפר כדי לתת סוף משלנו לסיפור זורקי המטענים.

לאחר כמה חודשים חזרנו אל הכפר. אני, הפלוגה שלי, וכוחות נוספים – וסגרנו מעגל בשעת לילה ובאופן חשאי ומפתיע על אותה החוליה. התחושה הייתה תחושת ניצחון עזה מאוד, כל סגירת מעגל מספקת, אבל סגירת מעגל על אנשים שניסו לפגוע בך היא פי כמה וכמה יותר. אתה יוצא מחוזק מאירועים כאלו.

שגרת הפעילויות ביהודה ושומרון היא סיזיפית וקשה, אין ספק. ערים כל הלילה, ובבוקר כבר מתחילים משימות בגזרה. המון עבודה, ולא הרבה מנוחה. אבל התחושה של תפיסת מחבל שניסה לפגוע בך ובחבריך, והבאתו לדין – זו התחושה המספקת ביותר בעולם, כי אתה מרגיש שבאמת מנעת אירוע גדול והצלת חיי אדם. זאת תחושה שמחדדת בך את ערך השליחות שמנחה את כולנו, ומזכיר לנו כמה השירות שלנו בחטיבה משמעותי תוך הגנה לילה לילה על הגזרה.

אני רוצה למסור למתגייסים הקרובים – להגיע להיות לוחם בחטיבת כפיר זה לדעת לעשות את ההבדל בית התמים למחבל, להבין מה זו ערכיות בלחימה, ובעיקר – להבין שהערכים שדוחפים אותנו והמניעים שלנו הם שליחות ורעות. קשה, לפעמים עייפים – אבל לא עוצרים, ותחושת הסיפוק מהעשייה היא משהו שתיקחו איתכם לכל החיים, לא תצטערו על אף רגע כאן.


"המטרה היא לחתור מהר למגע, לא להתבלבל" – סמל דוד שמר, גדוד נחשון, סיכול פיגוע בטרמפיאדה

זה היה כמעט לפני חודשיים. השעה הייתה 11 בבוקר, ואני וחבר לוחם נוסף שמרנו על הטרמפיאדה. באיזשהו שלב הסתכלתי לכביש, ומכיוון שכם הגיח רכב במהירות והאיץ לכיווננו. הכל קרה מאוד מהר – רכב אפור, גדול וגבוה.

קלטתי אותו, וכנראה שבאותו רגע שחררתי צעקה כדי להזהיר את המתיישבים שבתחנה שזזו במהירות פנימה. תוך שניות הוא הסיט את ההגה לתוך התחנה, זה ללא ספק פיגוע, זה הדבר האמיתי.

סמל דוד שמר

הרכב הסתובב לעברנו ופגע בברזלים שמאבטחים את התחנה. נשמע בום חזק מההתנגשות, סנטימטרים ספורים מאזרחית שבנס לא נפגעה. ברגע שהוא הסיט את ההגה שוב, הפעם לכיווננו, הגבתי בירי לעברו. כמו שאמרתי, הכל קרה מהר אומנם – אבל היה לי ברור מה אני צריך לעשות. חבר שלי הצטרף אליי, ונטרלנו אותו. וידאנו שאף אחד לא נפגע, שכולם היו מאחורי התחנה, ובאותו זמן קצין נוסף של מג"ב הגיע וניהל את הזירה. זיכינו את הרכב והוצאנו ממנו את המחבל.

אם לא היינו מנטרלים אותו זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי. עברו לי המון דברים בראשון באותו הרגע – שהוא ינסה לפגוע עוד פעם עם הרכב, שהוא יצא החוצה וישלוף סכין, שהוא חמוש בנשק חם או יכול להתפוצץ. ידענו שאנחנו חייבים לנטרל אותו. הפקודות הן ברורות – לזהות את האיום ולסכל אותו כמה שיותר מהר, וכך מצילים חיים.

ברגע שכל זה קורה, אתה מבין פתאום שזה הרגע שלך לבצע את כל מה שלימדו אותך בהכשרה ולנטרל את האויב. בשביל הרגע הזה התגייסתי ואני כאן. מהיום הראשון שלי על מדים הכינו אותי לרגע המפגש הזה, ולפי איך שפעלנו כשפגשנו אותו, הרגשתי גאווה ושליחות – עמדתי במשימה.

אני גר בגזרה שכנה. כמובן שהתחושה של ההגנה על הבית חזקה, באותה מידה זה יכול היה לקרות סמוך ליישוב שלי, זה גם קרה בעבר. ידעתי שפעלתי כפי שהיה מצופה ממני.

מטרתנו כחטיבה היא לחתור למגע – לא להתבלבל ולנטרל את המפגעים כמה שיותר מהר ובאופן הכי מועיל ויעיל, להיות חדים וערניים. ועבור המתגייסים החדשים לחטיבה? חשוב שלא תגיעו במחשבה ש – 'אצלי זה לא יקרה', כי אני ההוכחה שזה קורה, וצריך להיות מוכנים לרגע הזה כדי שהם יוכלו להוות את ייעוד החטיבה – להילחם בטרור, ולהגן על הבית.


"התראה וסיכול – רגע לפני ארוחת השישי" – סמ"ר דניאל פריחודקו, קשר סמ"פ מגדוד דוכיפת, תפיסת אמל"ח שהוחבא בקיר

זה היה ביום שישי לפני חודש וחצי. התכוננו לקראת ארוחת השישי כשפתאום המג"ד הודיע על התראה חמה – חוליית טרור בת ארבעה פלסטינים שרוצה לבצע פיגוע ירי בגזרתנו בימים הקרובים. שנה לפני כן, אותה חוליה ניסתה לבצע פיגוע נגד חפ"ק של גדוד שתפס קו בגזרה וכשלו, והשנה הם תכננו לעשות זאת שוב – ואפילו בגדול יותר.

במוצ"ש יצאנו לפעילות של חיפוש אמצעי לחימה בכפר נעלין בעקבות החולייה הזו, ידענו שיש להם רובה 'קרלו'. היינו הפלוגה שלנו, לוחמת עוקץ שהצטרפה, וכוח של דובדבן. היה לנו ברור שאנחנו חייבים למצוא את הנשק ולעצור את החוליה, ידענו שאם לא נמצא אותם עלול להתרחש פיגוע מאסיבי בגזרתנו שיוביל להסלמה.

הכפר נעלין הוא כפר שנחשב אלים מאוד ועמוס טרור, ולכן רצו שנספיק לנוח ולבצע את הפעילות כמה שיותר מאוחר. הגענו אל היעד בארבע וחצי לפנות בוקר, שעה בה בדרך כלל חוזרים למוצב אחרי פעילות. פשטנו עם הרכבים שלנו ישר על האיתור שקיבלנו,  ולאחר שדפקנו על הדלת ולא נשמעה תגובה, נדרשנו לפרוץ אל הבית.

נכנסנו לבית והתחלנו בחיפושים אחר האמל"ח. הכלב של עוקץ נכנס ראשון להריח, אך לא נמצא דבר. זה היה בית עם שתי קומות, ובקומה הראשונה לא מצאנו את הנשק אותו חיפשנו, אז החלטנו אני ועוד מספר לוחמים לעלות ולהתחיל לסרוק את הקומה השנייה.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שטיח פרוש מקיר לקיר, ומשום מה זה כבר נראה לי חשוד. החלטתי לבדוק האם השטיח הזה, שהיה מחובר חזק לקיר בברגים, באמת משמש רק לקישוט או מסתיר משהו. התחלתי לפרק את הברגים ולהזיז דברים שהיו צמודים אל הקיר – וגיליתי את מה שחשבתי שאגלה.

הופיעו מולי מגירות, שקעים וגומחות בתוך הקיר, שהיה ברור שמשמשים לאחסון. המשכתי לבדוק כל אחד מהם, עד שמצאתי תיק ספורט שחור שהונח שם באחד החורים. פה כבר ירד לי האסימון, שלפתי את התיק מתוך הקיר וכשפתחתי אותו מצאתי את אותו רובה 'קרלו' שחיפשנו. הרגשתי סיפוק אדיר באותם רגעים, האירוע הזה היה אחרי הרבה פעילויות שהשתתפתי בהן, וזו פעם ראשונה שמצאתי בעצמי נשק, שסיכלתי פעילות טרור שיכולה הייתה להיות אדירת מימדים.


יכולנו לקום למחרת לקול פיגוע ירי גדול בגזרה שלנו, אני יודע את זה גם היום. זה לא היה חשד שאולי מדובר במחבלים, הפעילות הזו חשפה חוליית טרור מאורגנת שהצלחנו לעצור – הם איימו לפגע, הם תכננו כבר את הפיגוע, ואם לא הייתי חושד בשטיח הזה, הנשק הזה יכול היה מהר מאוד להיות מכוון נגד תושבי הגזרה.

יש קושי – מה שאתם הולכים לעבור בהכשרה הוא לא פשוט, וצריך להבין את המשימה אליה נשלחים ולתת הכול. בסוף אתם הדור הבא שיגן על חייהם של האזרחים. החל מסיכול מחבל ממש בזמן ניסיון פיגוע, ועד מעצר ומציאת אמל"ח כמו זו שחוויתי.

בזכות אותו הרגע שאני משתף פה עכשיו, לצד הרבה רגעים משמעותיים בשירות הזה, אני יודע שכל ההכשרה והסדיר שלי היו שווים הכל. זו חוויה לכל החיים, ואין שני לה.


לחץ כאן לתרומה מאובטחת בכרטיס אשראי לחיילי החטיבהtrom

רק ב"עמותת הלוחמים כפיר" כל התרומה כולה תנוצל לרווחת החיילים
ללא עמלות נסתרות וגזירת קופונים לתשלום משכורות
כל פעילות העמותה בהתנדבות מלאה 

חיילנו היקרים בחטיבת כפיר,
אנחנו אתכם !