ברגע שהתקבל הדיווח על הפיגוע המתגלגל בחטמ"ר אפרים, כוחות הגזרה, ביניהם יחידות איסוף מיחידה 636, החלו בפעולות החיפוש אחר המפגע, בית-בית, חצר-חצר, בין כל אחד מהכפרים. לבסוף, כשנמצא מיקומו של המחבל שעבר לחטמ"ר בנימין, גם שם נכנסו לפעולה עד לתפיסתו, בשיתוף פעולה עם כוחות ימ"ם, שב"כ ויחידות מיוחדות בצה"ל. שוחחנו עם המפקדים מאחורי החיפוש – והבנו איך באמת נראים שלושה ימים של דבקות במטרה בדרך ללכידת מחבל
תומי שטוקמן, מערכת אתר צה"ל | 20.03.2019
החיפושים בחטמ"ר אפרים – סרן בניהו כהן, מ"פ המסלול בגדוד שמשון של חטיבת כפיר
סביב השעה 10:00 בבוקר ביום ראשון, 17 במרץ, מקבל סרן בניהו כהן דיווח על פיגוע ירי בצומת אריאל. "אנחנו נמצאים בגבול גזרה מקביל לאירוע", הוא משחזר, "ברגע של קבלת ההתראה החפ"ק מתחיל תנועה לכיוון הצומת ומבינים שהוא חסום – יש בה כבר טיפול רפואי ובידוד. לאחר הפיגוע בגיתי אבישר אנחנו מבינים שהתנועה של המחבל היא לכיוון ברוקין ומחליטים להגיע לכניסה לכפר זה".
באותם רגעים ניכרת ההבנה כי צריך לעשות חלוקה נכונה של הכוח – ולרכז מאמצים בחיפושים ובאבטחת נקודות אסטרטגיות בגזרה במקביל. "הפלוגה עוברת מ-0 ל-100", מספר מפקד פלוגת המסלול ומפרט, "מחלקה אחת יוצאת לכל הצמתים המרכזיות, לכל מקרה בו המחבל ינוע לכיוון הגזרה, ומחלקות נוספות מצטרפות לחיפושים ולסריקות בגזרה המקבילה, גזרת הפיגוע".
פלוגת המסלול ניהלה גם את גזרתה המקורית באמצעות חלק מהכוח, כאשר היתר סייעו במאמצי האיתור. "הפלוגה עלתה עכשיו מהבא"ח, ואי אפשר היה לפספס את הדבקות במשימה, הברק בעיניים והמוטיבציה שלהם לסגור את המעגל", הוא מעיד.
"יש להם מחויבות למצוא את המחבל ולסיים את האירוע כמה שיותר מהר", הוא זוכר ואומר. "קיבלנו גזרה בכפר ברוקין ועברנו בית-בית, מערה-מערה, חצר-חצר, עד יום שלישי בבוקר, מסביב לשעון".
המ"פ מתאר את החיפושים המפרכים כמאמץ בלתי פוסק מצד הלוחמים, ולצד כך – לא אבדה בהם הידיעה שהמחבל יימצא. "תחקרנו כל אדם בשטח, לא פספסנו אף אחד", הוא מספר, "באמצעות לוחמים דוברי ערבית שסייעו בתחקורים הצלחנו להבין מכל אחד מהאנשים מה הוא ראה והאם שמע משהו חריג, וכך ייצרנו מודיעין מהשטח בנוסף להכוונה המודיעינית שקיבלנו".
"היינו מודעים לאורך כל הדרך לכך שהקצה המבצעי שאנחנו מהווים חייב להישאר חזק – המחבל נמצא עם נשק, הוא בתזוזה, וצריך להישאר דרוכים תמיד – הוא יכול להיות מאחורי כל זיג או כל מערה", הוא מדגיש, "אחרי כמה שעות של חיפושים זה לא תמיד קל, יש קושי מנטלי, אבל אנחנו יודעים שהאירוע הוא הרבה יותר גדול מהאתגר האישי שלנו ומחויבים לשמור על עצמנו הכי חדים שאפשר".
במשך שתי יממות שלמות המשיכו כוחות הפלוגה בחיפושים, תוך שהם מייצרים עוד ועוד קצוות חוט מהמידע שהגיעו אליו בשטח. "לא היה רגע של ייאוש, כולם הרגישו תמיד שאנחנו קרובים, שמשהו הולך לקרות", מעיד סרן כהן, "ידענו שכל פרט מידע שנמצא יגרום לנו לחתור למגע אל מול המחבל ולהגיע אליו בעצמנו, או לעזור לכוח אחר לעשות את אותו הדבר ולהחזיר את השקט לתושבים לפני החג, עם פוטנציאל כמה שיותר קטן להפתעה".
"גדוד שמשון חותר להיות בקצה המבצעי באיו"ש ובלחימה ככלל, לא סתם סיסמת החטיבה הזו היא 'נלחמים בטרור- מגנים על הבית'", מסכם המ"פ, "איבדנו את גל קיידאן ז"ל, לוחם מגדוד מקביל אלינו, ואת הרב אחיעד אטינגר ז"ל, אנחנו יודעים בכל שלב שהמאמצים הם לא לחינם. הידיעה שאנחנו שומרים על ביטחון התושבים היא גאווה שאין שני לה".
מאמצי האיסוף, חטמ"ר אפרים -מפקד פלוגת "זיקית" מיחידה 636, סרן יונתן ברנר
"הבנו מיד שככל שנגיע מוקדם יותר לזירה נוכל לעשות יותר. הבנו איפה המחבל נטש את הרכב ולשם הגענו", מספר סרן יונתן ברנר, מפקד פלוגת האיסוף "זיקית" מיחידה 636, "ניסינו מיד להבין מה הדבר הבא שצריך לעשות כדי למצוא אותו וירדנו לחיפושים".
"כשאנחנו סורקים", הוא מסביר, "אנחנו יודעים להכווין את הכוחות לנקודות מסוימות שאנחנו רואים בשטח – כל השת"פ הזה של תצפית והכרת האיזור נותן תוצאות משופרות למקומות הסריקה ומאפשר הכוונה מרכזית של הכוחות בשטח. בלילה – זה הופך אותנו להכי רלוונטים, בעיקר כשהלוחם יודע שבכל רגע הוא יכול להיתקל במחבל עם נשק והתצפית יכולה לומר לו שהשטח נקי"
לוחם צה"ל שנהרג בפיגוע, סמ"ר גל קיידאן ז"ל
"בנוסף לסריקות במרחב, לתחקורים ולקבלת המידע שבסופו של דבר הוביל אותנו, בשיתוף פעולה עם כוחות מג"ב, ויחידות מיוחדות של צה"ל כמו אגוז, לוט"ר ודובדבן, לכיוון הבריחה של המחבל, הקמנו חפ"ק אחורי שנתן מענה לכל נושא השליטה והבקרה המודיעניים והפיקודיים", מפרט המפקד, "החפ"ק הזה ידע לקבל תצפיות ולראות אותן בזמן אמת, והיווה את המוקד המרכזי בנוגע לפריסת הצוותים ומשימותיהם – זה ייעל את העבודה שלנו פי כמה וכמה".
גזרת החיפושים בחטמ"ר אפרים
בשעות הלילה המאוחרות, נוסף גם מימד התצפיות, כאמור, לעבודתם של לוחמי "זיקית". "פתחנו עמדות תצפית ליליות כדי לזהות את תנועת המחבל בלילה – הסקנו שהוא מתחבא במקומות מסוימים ובלילה הוא כנראה מבצע תנועה רגלית למרחבים כאלו ואחרים, על מנת שמישהו יבוא לתת לו מזון או אמצעים נוספים", משחזר סרן ברנר, "מיקמנו את העמדות בשטחים שולטים ובמרחבים שחשדנו שיעבור בהם, על מנת שנוכל לסגור מעגל באופן מיידי, וכך יכולנו למסור תמונת מצב של השטחים שאין אופציה שהוא נמצא בהם, ואלו שעוד אפשריים".
"לכל פלוגה שנמצאה בחיפושים – בין אם של אנשי שב"כ או ימ"ם, ובין אם פלוגות גדוד 92 שסרקו במרחב, היה ת"פ שלנו. גבולות גזרה, ניתוח שטח, גששים שהצטרפו – הכל היה תחת אחריותנו, הפכנו למכפיל כוח משמעותי ליחידות, ובאירועים כאלו זה יותר מקריטי".
בסופו של דבר, שיתוף הפעולה של יחידת האיסוף 636, עם היחידות המיוחדות וגופי ביטחון נוספים, הביאה, בין היתר, לתפיסתו של המחבל. "הוספנו ליחידות רבות אמצעי איסוף משלנו – רחפנים, תצפיות, בלוני איסוף וכלים מסווגים אחרים – כשמפקד הסתכל ימינה ושמאלה, הוא ראה כוחות מ-636, תמיד".
רגעי התפיסה – חטמ"ר בנימין, מג"ד נחשון, סא"ל לירון אפלמן
שעת ערב מוקדמת, כוחות גדוד 90 נמצאו בחטמ"ר בנימין ועסקו בפעילות המבצעית השגרתית בגזרה, כאשר לפתע מתקבלת בקשר בחפ"ק הגדוד פקודה מפתיעה. "קיבלנו פקודת התרעה להיות במוכנות התקפית, מתוך מודיעין שעולה על מיקום המחבל שביצע את אותו פיגוע מתגלגל באריאל", משחזר המג"ד, סא"ל לירון אפלמן, "מודיעים לי מהחטיבה – 'תהיו מוכנים, ארגנו את הכוח, ימ"ם ודובדבן נכנסים ואתם נכנסים יחד איתם".
"כפר עבוין, בו נמצא המחבל על פי ההתראות, הוא כפר עוין מאוד, ולהיכנס אליו בשעות יחסית מוקדמות זו משימה מורכבת. לכן, צריך היה לפעול בדיוק ולאפשר לכוחות הנוספים הפועלים בשטח להתנהל בביטחון", הוא מסביר, "מהר מאוד ארגנו רכבים, כוח רפואי וכוח שלי מפלוגת החוד המבצעית, חיברנו אליהם נציגים של כוחות מודיעין שונים, והיינו מוכנים להפעלה".
הכוח מתחיל נסיעה מהירה לעבר הכפר ומגיע לבצע את המשימה. "היינו מוכנים לכניסה ורק חיכינו להוראת כניסה מהמח"ט", ממשיך המג"ד לספר, "ברגע שקיבלנו את הפקודה נכנסנו באופן רכוב לתוך הכפר, הגענו לנקודה מסוימת וקיבלנו את משימתנו הראשונה – לסגור על בית סמוך לבית המחבל ולתפוס סייענים מרכזיים לפיגוע, בזמן שמתבצעים מאמצי התפיסה בבית המרכזי".
במהלך הפעילות אכן אותרו מספר אנשים שסייעו למחבל בדרכים שונות – בעיקר הסתרתו וסיוע בנתיב הבריחה שלו. "ברגע שקיבלנו את נקודת הציון למיקום הבית, עשינו תכנון זריז עם הכוח על ההגעה, נוהל קרב מיידי, ונכנסנו", אומר סא"ל אפלמן, "הם היו מאוד מופתעים ותפסנו אותם בזריזות, לאחר מכן חברנו לימ"ם במאמצים בבית בו הסתתר מחבל".
"ברגע שהצטרפנו למאמצים סביב הבית, כוח רפואי שלי פינה את גופת המחבל, והלוחמים מצאו את הנשק שלו בתוך הבית, הבינו שזה אכן הנשק הגנוב ולקחו אותו איתנו לחקירת כוחות הביטחון", ממשיך המג"ד לגולל את סדר האירועים, "אין זמן להיות שאננים או לחגוג, אנחנו מבינים שצריך להתקדם במהירות כי הפעילות קרתה והכפר בהתנגדות. אנחנו יוצאים החוצה תוך התמודדות עם הפס"ד כבד מאוד – חסימות צירים, צמיגים בוערים ובקבוקי תבערה – ורק אחרי היציאה, נושמים לרווחה ומתגאים בעוד הישג מרשים ומעגל שנסגר".
"האירוע הזה רק מחדד לנו בסוף את המוכנות של הכוחות, אנחנו צריכים תמיד להיות מוכנים להיכנס למוכנות של 100 קמ"ש, מעכשיו לעכשיו", מסכם סא"ל אפלמן, "הייתה אווירה של סיפוק בכוח, אווירה של עשייה, של הצלחה מבצעית – והמוטיבציה נותרת גבוהה, וכמובן שלצד כך אנו משתתפים בצער המשפחות ונכונים להמשיך ולשמור על הגזרה, בכל רגע ביממה".
לחץ כאן לתרומה מאובטחת בכרטיס אשראי לחיילי החטיבה
רק ב"עמותת הלוחמים כפיר" כל התרומה כולה תנוצל לרווחת החיילים
ללא עמלות נסתרות וגזירת קופונים לתשלום משכורות
כל פעילות העמותה בהתנדבות מלאה
