תומר אלקה מתגעגע לבן דודו ששירת איתו בחטיבה ונפל בח'אן יונס: "הוא ימשיך להיות איתי כל החיים"

ב-8 בינואר במסגרת היתקלות של גדוד דוכיפת בח'אן יונס, הגדוד של רועי ז"ל, מול מחבלים ברצועת עזה, הוא נפל לאחר ששירת כחובש והיה בקדמת הכוח. את הבשורה קיבל אלקה, בן דודו הקרוב, בעת ששירת בגזרה הצפונית. יומיים לפני ההתקלות הם שוחחו בנייד, ואלקה אמר לטל ז"ל שהוא מתגעגע, וביקש ממנו שישמור על עצמו.

תומר אלקה הוא לוחם בגדוד נחשון בחטיבה וגדל במגדל העמק. כעת, הוא מספר היום (שישי) ל"מעריב" שאחת המטרות המרכזיות ששם לעצמו היא להנציח את בן דודו: "הוא פשוט היה בן אדם טוב. אהב לעזור לאחרים ולא היה מבקש כלום. היה לו לב טוב". הוא מספר שהוא אהב שטח וטרקטורונים, לטייל וטבע.

"אם היית מתקשר אליו ב-2 בלילה, והיית אומר לו שאתה צריך אותו, הוא היה בא ולוקח אותך. גם אנשים שהוא לא מכיר, אנשים שנתקעו והיו מבקשים עזרה. הוא ישר היה עוזר להם", סיפר על בן דודו.

"נתן לי טיפים – למרות שהתגייס אחריי"

"לפני שהוא התגייס הוא דיבר איתי", שיתף. "הוא התייעץ ובסוף אמר לי שהוא רוצה להתגייס לקרבי. זה באמת ישב עליו. זה בן אדם שאהב שטח, והיה איתי גם באימוני כושר קרבי לפני הצבא. הוא אהב את כל הדברים האלו".

כך, הם מצאו עצמם יחד בשלב מסוים בצבא: "היינו בגדודים שונים. אבל באימון מתקדם שלו בבסיס ההכשרה בא"ח כפיר, אני הייתי שם. היינו ביחד בזמן השירות בדיוק ארבעה חודשים אחרי שהוא התגייס. אז, יצא לי לראות אותו הרבה ולדבר איתו".

לאחר מכן, מספר תומר, רועי נכנס לעזה בפעם הראשונה. מדובר בכניסה הראשונה לשג'עייה, יחד עם כל הגדוד. הוא מספר כי הם דיברו לפני כן: "הוא לא היה כזה לחוץ, הוא חיכה להיכנס, הוא היה באימון קודם לכן". גם אחרי שרועי יצא מעזה, השניים דיברו: "הוא סיפר שהיה משעמם. הוא היה רגוע, זה הרגיע גם אותי".

גם לפני הפעם השנייה שרועי ז"ל עמד להיכנס לרצועה – השניים דיברו. הפעם זו לא הייתה שיחה טלפונית אלא פגישה של ממש בכפר הנופש באשקלון, זמן קצר לאחר שבן דודו נפגש שם עם משפחתו. כך התעדכן תומר שבן דודו עומד להיכנס לחאן יונס: "גם הפעם הוא לא היה נשמע לחוץ. אפילו נתן לי כמה טיפים, אמר לי מה לקחת – למרות שהוא שנה מתחתיי בצבא. אמרתי לו בהצלחה וביקשתי שישמור על עצמו".

"לא עלה לי בראש שזה יכול לקרות"

ב-8 בינואר תומר היה עם הגדוד שלו בקו ובכפר צמוד ללבנון. "בערב קיבלתי כמה שיחות. בהתחלה לא הייתי זמין ואחר כך עניתי – אמרו לי שזה דחוף", הוא משתף. "אבא שלי הודיע לי שהוא נהרג. הייתי בהלם באותו הרגע. לא האמנתי שזה קורה – כי הרי דיברתי איתו שבוע לפני כן. לא עלה לי בראש שזה יכול לקרות".

"עבר עליי יום קשה מאוד המפקדים תמכו בי. משם יצאתי למשפחה של רועי, ונשארתי איתם כל השבעה", סיפר. "רועי ימשיך להיות איתי לאורך כל החיים, גם אם הוא לא נמצא איתי פיזית – הנשמה שלו פה".

לשאלה האם במשפחה לא לחוצים אחרי טרגדיה כזו, הוא משתף שהוא כבר אחרי הדילמה: "דיברו איתי על זה. היה לי קשה, אבל בסופו של דבר הבנתי שאני לא יכול לעצור את החיים. למה שאעצור הכל ואלך להיות ג'ובניק בגלל זה? זו לא הדרך שלי. אני רוצה להמשיך להגן על המדינה – כמו שהוא עשה, גם אני רוצה לעשות את זה".