תחילת דצמבר, שעת צהריים בעמדת השמירה סמוך לצומת עפרה. כמה יריות קוטעות את השקט.

סגן־אלוף עזריאל אמור, מפקד גדוד שמשון שחייליו מאיישים את הגזרה, מקבל ראשון דיווח בקשר. "היה פיגוע ירי על אוטובוס ביום חמישי בערב, השבוע השלישי שלנו לתעסוקה", הוא משחזר את הרקע המתוח גם כך לאותו אירוע.

"אנחנו מתחילים ישר בפעילות התקפית של העלאת מודיעין ממצלמות דרך שב"כ, תחקור ומעצרים, ולאחר מכן מתבצע עוד פעם פיגוע ירי על המוצב.

"אחרי הפיגוע הראשון עשינו הערכת מצב, שינינו כוחות ומשימות כדי שאם יהיה עוד אירוע נהיה מוכנים אליו יותר, ובאמת כשהגיע פיגוע הירי השני פעלנו לסגירה רחבה מאוד, כלאנו את המחבל בתוך תא שטח, ובסריקות בתוך השטח זיהינו אותו. מי שזיהה אותו הוא סמ"פ של הפלוגה המבצעית, ואז מתחיל מרדף אחרי המחבל. תוך כדי המרדף המחבל ירה על הכוח, הכוח פרק, השיב באש, חתר למגע, צמצם טווח ונטרל את המחבל סופית".

אמור פיקד על האירוע מראשיתו ועד סופו. "בבוקר עשיתי שינוי בהערכת המצב של כוחות ומשימות, והייתי הכוח שקיבל את הדיווח על הירי השני, תוך שאני מורה אילו סגירות לעשות ואיזה כוח מבצע את המרדף. למקום הגעתי אחרי שהסמ"פ מנטרל אותו, ובודדתי שם את המרחב. ההחלטה שהתקבלה בשטח עם השב"כ הייתה להגיע לבית של המחבל כדי לעצור סייענים להמשך הפעילות שלנו".

מבצע חיסול המחבל הוא נגיעה קטנה בעשייה של גדוד שמשון בפיקודו של סא"ל אמור, במיוחד בתקופת טרור שכזו. המצב המתוח גורר לעיתים גם פעילויות מחוץ לגבולות הגזרה של הגדוד. "כשהיה לאחרונה פיגוע הדריסה שבו נדרס מילואימניק בצומת תפוח, אנחנו תפסנו את המחבל, ביצענו סגירות בכפר א־סאוויה ושם בעצם סגרנו עליו", מספר אמור ומדגיש כי לעיתים קורה גם ההפך. "שיתוף הפעולה עם חטמ"ר שומרון הוא הדדי, כשהתרחש סמוך אלינו אירוע טרור עממי בקוסרה, עליתי מול הפלוגה המקבילה ואמרתי: יש לי טרור עממי אל מול אש קודש, רק תראו שאתם חזקים, שלא באים לצומת מגדלים".

הימים הללו הם ימים טרופים בשביל אמור, שנערך לקראת חודש הרמדאן. "ביחד עם חטמ"ר בנימין אנחנו בעיצומם של כמה מבצעים כדי לעצור מחבלים או חשודים, או מי שהיו מעורבים בעבר בטרור, כדי להגיע לרמדאן בצורה הכי שקטה שיש", מדגיש אמור. לדבריו נערכו כבר חמישה מבצעים גדודיים, ובכל אחד ואחד מהם נמנו יותר מעשרים עצורים. "כל הגדוד נכנס לכפרים, כולל לרמאללה עצמה. יש לנו תוכניות עבודה ברורות על כל הכפרים, הפחתנו את הפוטנציאל לפיגועים עד לרמה הכי בטוחה שאפשר".

כיצד מתמודדים עם טרור האבנים? האזרחים מודאגים.

"בנוגע לטרור העממי אנחנו מקיימים הערכת מצב יומית להגנה. כל אבן היא עולם ומלואו מבחינתי", מדגיש אמור בפתח דבריו. "הפחתנו משמעותית את מספר זריקות האבנים. כך למשל בלובן א־שרקייה, בכביש בין עלי לאריאל, לא היו לאחרונה זריקות אבנים, וכך גם באל־מועייר, שהיה מוקד טרור עממי. בשבועיים האחרונים עשינו מבצע גדודי שקט ואנחנו פורסים הרבה כוחות, בחתימה גבוהה ונמוכה מול זירות מרכזיות. הלוחמים בגדודים עובדים קשה ונמצאים שעות על מבתרים וצמתים, ביום ובלילה, כדי להגן. ביום עושים תצפיות של תורן שעומד, או שממקמים במרחב כוח שנמצא בחתימה נמוכה. אנחנו יודעים לסגור על מחבלים, ורשמנו המון תפיסות של חוליות טרור עממי כגון בסילוואד, אל־מועייר, לובן א־שרקייה, קריות, א־סאוויה וגילזון. תפסנו אותם בעת מעשה, איגפנו את הטרור העממי ותפסנו אותם".

לדברי אמור, המציאות השתנתה לטובה לעומת השנה שעברה. "הלוחמים נמצאים על הצירים כל היום וכל הלילה, חוזרים בשתים עשרה בלילה לנוהל קרב לעצירת מבוקשים, ובבוקר קמים להגן על הצירים. מדובר על עבודה אינטנסיבית מאוד, מצליחים למרות שזה קשה מאוד להפחית את הטרור העממי בצורה משמעותית. המצב הרבה יותר טוב אל מול השנה הקודמת באותה תקופה ומול תעסוקות קודמות לפנינו, בזכות הערכת מצב ונחישות של חיילים שפועלים כמו שצריך, חותרים למגע וממצים את הציודים שלהם כמו אמצעים תרמיים ותצפיות כדי למנוע חלק גדול מהטרור העממי. על כל אבן כואב הלב, כאילו על אשתי זרקו אבנים, ואגב גם עליה זרקו בקת"בים".

לוחם ומחנך

עזריאל אמור, 33, תושב היישוב מגדלים שבשומרון, נשוי לחדווה ואב לארבעה ילדים, משרת כמג"ד גדוד שמשון כבר כחצי שנה ונחשב לאחד המג"דים הצעירים ביותר בצה"ל. אמור גדל בכפר מימון בבית של שבעה אחים ואחיות וזוג הורים אנשי חינוך. אביו היה מפקח במשרד החינוך. אמור למד בישיבה התיכונית בדימונה וכן חצי שנה בישיבת שבי חברון, ואז עבר ללמוד בישיבת 'נצר מטעי' באריאל.

הוא התחתן בסוף שיעור א', ובסוף שיעור ב' התגייס במסלול בני ישיבות לגדוד חרוב. בתום שירותו הצבאי החליט אמור להמשיך עוד קצת, לקורס מ"כים, ולאחר מכן לקורס קצינים. "הבנתי שהשליחות שלי ושל אשתי היא בצבא", הוא אומר על אותה החלטה דרמטית. אמור מילא את כל תפקידי השטח עד לתפקיד המג"ד: מ"כ בבא"ח, מ"מ בבא"ח, מ"מ בגדוד, סמ"פ בגדוד, מ"פ טירונים בסיירת חרוב, מ"פ לוחמים בחרוב ומ"פ בבה"ד. לאחר מכן הוא יצא לשנתיים לימודים. "למדתי חינוך, כי אני מאמין שהשליחות היא לא רק להילחם אלא גם להוציא אזרחים טובים יותר". לאחר מכן שירת כסמג"ד בגדוד נצח יהודה וכסגן מפקד מגמת אימונים ביחידה הרב־ממדית, שלרשותה מגוון שיטות טכנולוגיות לאימון צבא מתקדם בעשורים הקרובים. "קיבלתי המון כלים להיות מג"ד הרבה יותר טוב". בחצי השנה האחרונה כאמור הוא משרת כמג"ד שמשון (92). תחילה פעל במבצע 'שובר גלים', לאחר מכן המשיך באימון גדודי לקראת התעסוקה הנוכחית, ובחמשת החודשים האחרונים הוא שומר על גזרה בחבל בנימין, מבית אל שבדרום ועד צומת רחלים שבצפון.

איך זה להגן על הבית כפשוטו?

"חברים שעוברים רואים את החיילים ושולחים לי: אלו חיילים שלך, כל הכבוד. זה מעורר תחושה חזקה ברגש ובשכל שאתה מגן על הבית. אין ספק שזה גורם לך לחשוב על כל אחד כאילו הוא הבן שלך או אשתך שנוסעת, אתה מחויב יותר לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר כדי להשרות ביטחון בגזרה".

בהיותו אחד שחי את השטח גם כתושב וגם כמפקד, הוא ראה מקרוב את מחאת הרבש"צים שדרשו העלאה בשכר. "עם הרבש"צים יש לי קשר הדוק מאוד, מקבוצת ווטסאפ ועד הערכות מצב שבועיות, במיוחד בימי שישי שבהם יש היסטוריה של חדירות ליישובים בגזרה. אני מתעדכן איזה רבש"ץ סוגר, איזה מזג אוויר יש ואיזה מענה נותנים ליישוב מסוים עם אמצעי תצפית. הרבש"צים הם מקור ידע והם נותנים לך פרספקטיבה, יש איתם שיתוף פעולה מצוין. המחאה שלהם דרשה מאיתנו לפזר את הכוחות יותר, וכן, השביתה של הרבש"צים הטרידה אותי מאוד, כי הם גורם חשוב בחיבור ובאחריות שלי בהגנה על היישובים. אגב, גם בסיור שעשיתי לצוות שלי כדי שיכירו את גזרת איו"ש, הם שמעו שיחה מפי מאיר עייש, רבש"ץ גבעות שילה, על מורכבות של רבש"ץ ועל תפיסת הגנה גושית".

סוף תרגיל יבש

קשר נוסף עם הרבש"צים נוצר לפני כשבועיים, בתרגיל גדודי שכלל תרגול תפעול אירועי פח"ע עם רבש"צים מהגזרה. "כחלק מהערכות המצב החלטנו לערוך תרגיל גדודי של פיגוע טרור עממי וחדירה ליישוב. התרחיש נועד להתמודד עם טרור עממי בפריסה רחבה, מבית אל דרך עפרה, עטרת, כוכב השחר ועלי, ובדקנו איך הגדוד מצליח להתמודד עם זה", מסביר אמור. "התרגיל מתחיל ממידע שמרמז על תרחיש שיכול להפוך לטרור, מפיגוע ירי על הציר ועד חדירה ליישוב עפרה, שם יחד עם הרבש"ץ תרגלנו איך חותרים למגע. עשינו סריקות ביישוב והפעלנו את צוות צח"י, וכל אחד דיווח איפה המחבל נמצא, עד לנטרול המחבל. התרגול הגדודי שביצענו הוא חלק מהתמודדות עם חדירת מחבל, ובדקנו בו איך אפשר להתמודד עם כמה זירות. כחלק מהערכת המצב, כל מפקד פלוגה נפגש עם הרבש"ץ ומנתח איתו מאיפה יכולים לחדור ומהן נקודות התורפה של היישוב לאור טופוגרפיה ומרכיבי אבטחה, כדי לדעת מה הסיכונים הכי גדולים בכל יישוב, וממילא לתת את המענה לסיכונים הכי גדולים ביישובים".

אמור מרחיב עוד על התרגיל. "התרגיל התחיל בידיעה כללית שיש הסלמה. התחלנו לאור הריגת מחבלים בפעילות בג'נין וקיבלנו מידע שמתוכננת שביתה במוסדות. עשינו בתרגיל הערכת מצב איפה ניתקל כנראה בטרור העממי, התחלנו פריסה של כוחות בשטח וגם סריקות עם רחפנים תוך חשיבה עם המפקד מה הצעד הבא ביצירת מרחב אבטחה, כדי למנוע מהמחבל להגיע לציר או ליישוב. זה היה מאתגר מאוד בגזרת בית אל וג'ילזון, שם הכוח היה צריך לחתור למגע ולהשתלט על בתים כדי ליצור את מרחב האבטחה", מסביר אמור.