20 שנה אחרי יציאת צה"ל מלבנון: המ"מ שהפך למח"ט כפיר

"פני השטח בלבנון שונים לחלוטין מאשר ביהודה ושומרון ועזה, שטחים שחטיבת כפיר רגילה אליהם. לוחמי כפיר מכירים ורגילים ללחימה בשטח בנוי, ובלבנון יהיה עליהם להתרגל ללחימה בשטח סבוך", מסביר אל"מ ערן אוליאל מח"ט כפיר
דן ארקין | 25/05/2020

פורסם ב: דף הבית
לכתבה המקורית – לחץ כאן

הוא יצא מלבנון כקצין צעיר עם לוחמיו, אך לבנון לא יצאה ממנו. במשך עשרים השנים שחלפו מאז יציאת צה"ל מלבנון עבר ערן אוליאל מסלול קרבי מלא של קצין ביחידות לוחמות: מ"כ, מ"מ,  סמ"פ, מ"פ, סמג"ד. היום הוא אלוף משנה, מח"ט, מפקד חטיבת כפיר, חטיבת הח"יר שעשתה שנים רבות ביו"ש, ובקרוב תפנה צפונה, אל חזית מול לבנון ותהפוך לחטיבה רב-זרועית.

הרמטכ"ל רב אלוף כוכבי מדבר על יסודות ערך חדשים בדמות צה"ל – קטלניות, קישוריות, שת"פים בין כל הזרועות. ערן אוליאל זוכר היטב כוכבי שלפני יותר מעשרים שנה, כוכבי בלבנון. ערן אוליאל: "אני מ"מ במוצב שני, מעל לברך נהר הליטני. יש לי מחלקת לוחמי צנחנים, צוות תצפית, טנק אחד – זה הכוח תחת פיקודי. באחד הימים, שש בבוקר, מופיע במוצב אביב כוכבי, שהיה אז מפקד החטיבה המזרחית, והחל לתרגל את לוחמי המוצב ואותי כמ"מ. מח"ט מתרגל מ"מ. עשה לנו תרגיל הקפצה, רצה להיווכח במו עיניו כיצד המוצב פועל, ואם הוא מוכן לכל. כך ראיתי מח"ט מחובר למ"מ. לקח ודוגמה אישית פיקודית שלקחתי עמי מלבנון". 

מאז ועד היום, בכל תפקידי הפיקוד שלו, מקפיד ערן להטמיע בקרב פקודיו את מה שראה ולמד בלבנון. מה גם שחטיבתו, כפיר, תגיע בקרוב לחזית הזו. בשיחה ביום השנה העשרים ליציאת מלבנון במפקדתו ליד העיר מודיעין  שמענו ממח"ט כפיר פרקי לקחי לבנון שלו.

להאמין באיום

הלוחמים יושבים במוצב אחד שבועות וחדשים, ולא קורה כלום. איך אתה מכין אותם להיות מוכנים לרגע שיקרה משהו, שתיפתח אש מרגמות או שייעשה ניסיון חדירה  למוצב. צריך לפתח ללוחמים חושים חדים למשימה. אני מ"מ, סג"ם בנקודה מאויימת, וצריך לשמור על מתח מבצעי קבוע. הפתרון הוא תרגול. כל יום תרגיל. כל יום להחדיר לחיילים שהאיום הוא אמיתי. שלושה חודשים כמעט לא ישנתי. או שתכננתי תרגיל למחרת או שניהלתי תרגיל לילה, וידאתי שכולם במוצב ערים וערניים, חזרתי והסברתי מהם האיומים: תקיפת המוצב, כל בוקר הכנו את המוצב לאפשרות של תקיפתו. תרגלנו ללא הרף הפעלה מבצעית מקצועית.

תכנון מוקדם וירידה לפרטים

ערן חסיד גדול של עבודת מטה, וזו חייבת להיעשות לא רק בדרג מטכ"לי אלא גם בדרגים הנמוכים. תכנון יותר מדויק ויותר טוב, מבטיח סיכויי הצלחה מבצעית. גם במחלקת לוחמים יש עבודת מטה ותכנון מוקדם. בלבנון יצאנו המון למארבים. היו מארבים של שעות, והיו של מספר ימים ויותר. כל מארב דורש תכנון פרטני. הניווט בהגעה אל מקום המארב, לא לפספס נתיב שבו האויב עלול להגיע ולהניח מטען. פספוס כזה פירושו עלול להסתיים בכך שלוחמים לא יחזרו הביתה בשלום. חלילה לא לאבד פריט ציוד בדרך למקום הפעולה. כי היו מקרים שפריט ציוד נשמט, אנשי חיזבאללה הגיעו אליו, מלכדו אותו. לוחם שלנו חזר אחורנית כדי לאסוף את הפריט, ונתקל במלכוד ונפגע. 

מסדר ציוד לפני היציאה למארב. אתה הולך לשכב במארב שעות. כמעט בלי לזוז. מה תיקח אתך. מסדר הציוד היה אצלי קפדני במיוחד. מוכנות ליציאה לשטח. הכל חשוב עד לרמה של גרם משקל. אוכל, מים ותחמושת לשעות. זה נוהל קרב למארב של חוליה, כתה, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש. לפני היציאה נהגנו לירות לכל הכיוונים, לזרוק רימוני רסס, לדמות מצב אמיתי. בתדריכים לפני היציאה למארב או בתחקירים שאחרי המארב השתתפו לפעמים מפקדים בכירים, מח"ט או מג"ד, וטוב שכך, ולמדתי מזה ואני מטיף את זה למפקדים בחטיבה היום.

חיילנו היקרים בחטיבת כפיר,
אנחנו אתכם !