אמנם היא החטיבה החדשה ביותר מבין חטיבות החי"ר, אך כבר קטפה לעצמה את תואר "החטיבה הגדולה בצה"ל" והגיעה להישגי לחימה משמעותיים. שוחחתי עם סרן א' וסרן ל' מפקדי פלוגות אימון מתקדם בחטיבת כפיר, שסיפרו לי אודות שירותם במהלך המלחמה ועל פועלה החשוב והמרתק של החטיבה.
מאת: נויה אלבר שטיין – כתבת במערכת אתר מתגייסים 11.05.2026
על החטיבה
חטיבת כפיר הוקמה בשנת 2005, תחת חיל הרגלים וכיום היא החטיבה הגדולה בצה"ל עם ארבעה גדודים וסיירת (נחשון, שמשון, דוכיפת, נצח יהודה וסיירת חרוב). לוחמי הגדודים עוברים שמונה חודשי הכשרה בבא"ח שבבקעת הירדן, ומשם מתחילים את דרכם כלוחמים בכלל הגזרות ובמיוחד באיו"ש. "זוהי חטיבה ברמה מקצועית גבוהה מאוד. אנחנו מצוינים בלחימה בשטח בנוי, בהפעלת אש, בסגירת מעגלים ובחיסול מחבלים" מספר לי סרן ל', מ"פ אימון מתקדם בסיירת חרוב.
יוצרים את ההיסטוריה
חטיבת כפיר היא הצעירה מבין חטיבות החי"ר, אך אל תתנו לעובדה זו להטעותכם. מאז הקמתה חטיבת כפיר לקחה חלק מרכזי בשלל אירועים בטחוניים, מבצעים ומלחמות, מאז האינתיפאדה השנייה ועד לעת ההיסטורית שבימים אלו. הקרבות שניהלו לוחמי כפיר בשבעה באוקטובר, בתמרון בעזה ובלבנון, והמבצעים הרגישים שהפעילו באיו"ש יזכרו לעד כמורשת הקרב של החטיבה. "אנחנו ההיסטוריה, אנחנו המורשת קרב! כל דבר שקורה בשנתיים האחרונות זו המורשת קרב ומרגישים את זה רק לטובה במוטיבציה. אני גייסתי מחזור לפני חמישה חודשים והמוטיבציה להגיע לחטיבה מקסימלית" מספר סרן א' מ"פ אימון מתקדם בגדוד נחשון. לדבריו מוסיף סרן ל' "אני לא מרגיש בשום צורה שאנחנו חטיבה צעירה, אנחנו עושים את הכל בצורה מלאה כמו כולם. בסוף חובת ההוכחה היא עלינו, אנחנו ממלאים אותה ומוכיחים את עצמנו בכל פעם מחדש!"
לבנות לוחם היום
שגרה של לוחם כפיר מורכבת מהשכמה לכוננות עם שחר, תכנון והתארגנות לקראת התקפות ומבצעים, אימונים, פריסות הגנה, מעצרים וחיסולי מחבלים לתוך הלילה.
זוהי שגרה אינטנסיבית מאוד וכדי לצלוח אותה מכשירים את הלוחמים במסלול איכותי בבא"ח. סרן א' מתאר את התהליך שעוברים הלוחמים מרגע הגיוס: "המתגייסים שהגיעו אלינו חוו את הקורונה, את המלחמות עם איראן, הם היו סגורים בבתים ולקום בבוקר לריצה זה לא דבר טבעי עבורם. אנחנו בונים איתם הכל מהבסיס, מלקום בבוקר, לסדר מיטה ולהתאמן. היה לי חייל שהגיע לכאן במשקל עודף, היום הוא מצטיין בכושר". במהלך ההכשרה מתמקצעים הלוחמים בנשק, קרב מגע ולחימה בשטח פתוח ובנוי. "אנחנו יוצאים בקרוב לקרב משולב עם קורס מ"פ ומג"דים ברמת הגולן, עם טנקים והנדסה קרבית. זה אמור לסכם את תהליך ההכשרה שבסופו של דבר נועד ליצור לוחם שהוא חכם, יודע להפעיל אמצעים, רחפנים, מבין את המשמעות של טנק שנוסע לצידו ויודע להילחם בכלל הגזרות".
בסיירת חרוב עוברים הלוחמים עוד פרקי מסלול נוספים במשך שישה חודשים בבסיס תל נוף, שבסופם הם מתמקצעים בפק"לים הייחודיים של הסיירת.
רגעים בלתי נשכחים
ביקשתי מהלוחמים לשתף אותי ברגע בלתי נשכח מהשירות. לכך השיב סרן א' "קשה לבחור את הנקודה. בין אם זה הרגע שסיימתי עם החיילים שלי הכשרה בנוב' 20, או הרגע שחציתי גדה בפעם הראשונה… מעט זמן לפני ה7/10 הייתי מפקד גזרה בפלוגה המסייעת, לאחר מכן השתתפתי בתחקורים של הקרבות במלט"ק (מכללה לפיקוד טקטי) וזכיתי להביא למשפחות השכולות את המציאות שארעה. אחרי תקופת שירות ארוכה קשה לי לבחור את האירוע היחיד הזה, בכל רגע בצבא ולכל תקופת לחימה יש את הייחוד שלה".
לעומת זאת, לסרן ל' היה רגע שמיד עלה לראש "האירוע שאני שם כאירוע דגל התרחש כשהייתי מפקד צוות לוחמים בסיירת, השתתפנו במבצע 'חומת ברזל' שבו נפל סמ"ר ליאם חזי ז"ל. לאחר שנפל ברחו המחבלים ואני זוכר את המועקה שישבה עליי, זה כמו בלון שמתנפח לך בבטן. החלטנו הצוות שאנחנו לא חוזרים עד שלא נחסל את המחבלים. חזי נפל ב10 בבוקר ואנחנו חיסלנו את המחבלים ב12 בלילה באותו היום. אני זוכר את תחושת הסיפוק והמשמעות, כל מה שעשינו ולמדנו התנקז לרגע הזה, זה הרגע המשמעותי ביותר מהשירות שלי".
רוח גבית
סרן א' לוחם כבר כשמונה שנים, יש לו אישה וילדים ובכל זאת הוא בוחר לתת מעצמו למען הצבא והמדינה. הוא לקח חלק בתמרון הראשון של החטיבה בעזה והשתתף במבצעים רבים. סרן ל' נלחם ביישובי העוטף ב-7/10 ומיד נכנס לתמרון עם גדוד גפן של בית הספר לקצינים. שניהם נותנים מעצמם כל כך הרבה, רציתי להבין מהי הרוח הגבית שמעניקה להם מוטיבציה בעשייה הצבאית, במיוחד מאז השבת השחורה. סרן ל' מסביר: "דבר ראשון זה כיף, לשם כך התכנסנו, אנחנו עושים דבר משמעותי, אני מבין את זה וגם הלוחמים שלי. המשמעות נמצאת מאחורייך בכל יום כשאתה הורס איתורים של מחבלים שראית מפגעים באזרחים. כשאזרחים מהארץ מודים לך ואפילו כשתושבים עזתים אומרים לך תודה שאתה ממוטט את חמאס. גם המשפחה תומכת והצוות שם בשבילך ואוהבים". "לא ראיתי את הילדים שלי ואת אשתי תקופה ארוכה במהלך המלחמה. מה שמחזיק אותך זה לראות את בארי ואת כפר עזה כשאתה עם הגב אליהם ושומר עליהם. אתה מבין שזה מה שצריך לקרות וזה המקום שלך, שאתה נמצא בתקופה היסטורית, באמת היסטורית, אני מרגיש את זה עד עכשיו בעצמות שלי. יש לנו מדינה אחת, צבא אחד ואנחנו צריכים תמיד להיות מקדימה!" משתף סרן א'.
"זו לא שאלה של למה, זו שאלה של כמה"
מיד בתחילת הראיון הדגישו סרן א' וסרן ל' כמה חשוב להדגיש שמעבר לרצון להיות לוחמים, ישנו צורך מהותי וכי זהו צו השעה. סרן ל' אף שיתף שהיה אמור להתגייס לעתודה לרפואה וכי 40 ימים לפני הגיוס הוא בחר להתגייס ללוחמה מתוך הבנה עמוקה של המשמעות שבשירות קרבי.
"אני אוסיף שיש פקטור נוסף שהוא מאוד משמעותי גם בגדודים וגם בסיירת, הוצאה לפיקוד ולקצונה. האיתור מתחיל מהיום הראשון להכשרה והוא מקנה אחריות רבה למאותרים" מספר סרן א'. כששאלתי אותו למה בחר לצאת לפיקוד וקצונה הוא השיב "זו לא שאלה של למה, זו שאלה של כמה". משפט זה מתאר בצורה המיטבית את רוח הראיון. סרן א ול' הם הפנים של חטיבת כפיר, ששואפת לעשות יותר, ויותר טוב.
ללוחם הבא
ביקשתי מהלוחמים שיתנו מסר למתגייסים החדשים, הם הדגישו את החשיבות שבהכנה המנטלית, ולבוא ב"מיינדסט" הנכון, להיות מוכנים לתקופה מאתגרת ומשמעותית ומלאים במוטיבציה. לקראת הגיוס הם ממליצים לקום מוקדם בבוקר להתאמן ו"לתת בראש".
הם מוסרים "חטיבת כפיר מעולה בכל המובנים, באנשים, ברוח ובמשימות שאנחנו מבצעים. תתחברו לרוח החטיבה… החיילים שלנו מהמחזור האחרון הגיעו כולם במוטיבציה מטורפת, דוחפים את עצמם קדימה, מחוברים ברוח החטיבה ולנופלי החטיבה הגיבורים שלנו שהשקיעו כל כך הרבה מעצמם גם בהיותם חיים. המון בהצלחה בגיוס ואולה כפיר!"
————————————–
כתבה זו מוקדשת לזכרו של סמ"ר ליאם חזי ז"ל, לוחם סיירת חרוב שנפל בא' בשבט התשפ"ה (30.01.2025) בפעילות מבצעית במרחב חטיבת מנשה, בן 20 בנופלו.
