בשבוע האחרון של קורס הקצינים נפצע סג"מ מתן זיו מרעננה, במהלך אימון ממרגמה. הוא השתקם במהירות מפתיעה, למד ללכת מחדש וחזר לפקד על חייליו

פורסם ב: מקומונים, לוחות למכירהרעננה

לכתבה המקורית – לחץ כאן

"כל מה שרציתי היה לשוב לצבא"

קרן שלהבת   01.01.2015
בשבוע האחרון של קורס הקצינים נפצע סג"מ מתן זיו מרעננה, במהלך אימון ממרגמה. הוא השתקם במהירות מפתיעה, למד ללכת מחדש וחזר לפקד על חייליו
סג"מ מתן זיו, תושב רעננה, נלחם כנער במערכת החינוך כדי להצליח ולהגיע להישגים, בהמשך נלחם כדי לשרת בקרבי, ולאחר שכבר הצליח והפך לקצין ומפקד מחלקה, נפצע באורח קשה ברגליו מפיצוץ. גם אז, כששכב במיטתו בבית החולים, לא חדל מלחשוב על חייליו וחלם לשוב לשרת בצבא כמפקד ולוחם. חודש לאחר הפציעה, הוא שב כנגד כל הסיכויים לפקד בצה"ל, וכיום, פחות משנה לאחר הפציעה, עבר קורס קומנדו בחטיבת כפיר.

מתן (22), בוגר פנימיית 'בחברותא' בכפר בתיה עבר קשיים רבים עד שהצליח להגשים את חלומו ולהפוך ללוחם חי"ר. מתן נשר ממסגרות חינוך ולדבריו, לא הסתדר בבתי הספר הסטנדרטים. בעקבות החלטת הוריו הוא הועבר לפנימייה. רק בכפר בתיה במסגרת הפנימייה מצא את עצמו.

בתחילה עסק מתן במוזיקה, אך בהמשך עבר למגמת סיירות. במסגרת זו היה יוצא בכל שבוע לטיולים בשטח, ניווטים ובסוף, במקום להשלים בגרות- השלים מתן את שביל חוצה ישראל.

לפני גיוסו לצה"ל גילה מתן שהפרופיל שלו נמוך ובמשך שלוש שנים נלחם כדי להעלות את הפרופיל הרפואי ולהתגייס לחטיבה קרבית. זמן קצר לפני הגיוס הוא הצליח. מתן התגייס לגדוד שמשון של חטיבת כפיר הלוחמת, ובהמשך הגיע אל קורס הקצינים. בשבוע האחרון של הקורס נפצע מתן במהלך אימון ממרגמה. הוא לא ויתר על החלום להיות מפקד בקרבי והשתקם במהירות מפתיעה מהפציעות, למד ללכת מחדש ולחזור לחייליו.

במהלך מבצע "שובו אחים" הוא לקח חלק פעיל במעצרים וסריקות. מתן מספר כי תמיד היה לו בתיק דגל ישראל עם הכיתוב "למען המולדת". זאת מתנה מאחד ממפקדיו והיא תמיד מזכירה לו את המשמעות של מה שהוא עושה.

סג"מ מתן זיו. "אמרתי אין מצב שאני נח"סג"מ מתן זיו. "אמרתי אין מצב שאני נח" – צילום: פרטי

עבר פציעה קשה

מתן, שנפצע באורח קשה בתרגיל בקורס הקצינים אותו עבר, הובהל לבית החולים, עם פציעת ראש וכן פציעות בשתי רגליו. רסיסים שחדרו לרגליו וראשו גרמו לו לחתכים רבים, וגם כשהחתכים החלו להתאחות הוא לא יכול היה לעמוד על רגליו וללכת.

בבית החולים הורו לו לקחת פסק זמן על מנת להחלים, אך המוטיבציה והרצון לשוב לחייליו בערו בו.

מתן: "שכבתי בבית החולים וכל מה שרציתי היה לשוב לצבא. אמרתי לרופאים שיעשו הכל על מנת שאוכל לשוב ולעמוד על רגליי. לצערי, זה לא קרה והיה לי קשה אפילו לעמוד, שלא לדבר על הליכה. מלוחם קרבי שנלחם במארבים, לא יכולתי לעשות את הדבר הפשוט ביותר, שהוא ללכת לשירותים.

"החלטתי שאני לא מוותר ונעזרתי בדודה שלי שהיא עוסקת בתחום הפיזיותרפיה. היא עזרה לי ותוך חודש חזרתי לבסיס. אומנם היה קשה לי לעמוד אבל התעקשתי וקיבלו אותי חזרה. בשבועיים האחרונים אני עובר קורס קומנדו, אליו התקבלתי. כיום אני במצב טוב. אני מאושר שהצלחתי לשוב לחיילי, עדיין יש לי כאבים אבל אני מתגבר עליהם".

מה גרם לך כנער לרצות להתגייס לקרבי, להילחם על כך וגם כשנפצעת לא לוותר על חלומך?

"תמיד ראיתי את טובת המדינה לנגד עיניי, זה חינוך שקבלתי מהוריי וגם בפנימייה בה למדתי. כבר מגיל צעיר חלמתי לשרת בקרבי, וכשגיליתי שהפרופיל שלי נמוך נלחמתי כדי שאוכל להתגייס ולשרת כלוחם קרבי. עברתי קשיים רבים. גם לאחר שהצלחתי נפצעתי באורח קשה, וגם כשלא יכולתי לעמוד על רגליי, לא הפסקתי לחלום על היום שבו אשוב לחיילי.

"חודש לאחר הפציעה גררתי את עצמי לטקס סיום קורס הקצינים. לא רציתי לפספס את הטקס, וכשכולם צעדו אני ישבתי בצד והרגשתי תחושה של החמצה. החלטתי שלא משנה מה יהיה, אני יוצא מבית החולים וממשיך הלאה".

אתה מגיע מבית דתי, כיצד השירות והשמירה על ערכי הדת בייחוד שמירת השבת מסתדרים יחד?

"התגייסתי עם חבריי ללימודים. כולנו הגענו עם אותם ערכים לטירונות ולקורסים שעברנו. הגעתי לצבא מוכן מנטאלית, כבר בישיבה בכפר בתיה הרב שלנו הכין אותנו לכך שבצבא אנחנו קודם חיילים שמגנים על המדינה, וכשנצטרך לפעמים לעמוד מול שאלות לגבי הדת והחיים עצמם. למדתי שכשאני בתפקיד אני קודם רואה את בטחון המדינה לנגד עיניי".

כיצד הורייך קיבלו את הרצון שלך לשוב ולשרת כלוחם ומפקד גם לאחר שנפצעת?

"הם חששו מכך. אמי בקשה ממני שאעצור לרגע. אנוח ואז אמשיך. הסברתי להוריי ולמשפחתי שתמכו בי לאורך כל התקופה שאין מצב שאני נח. שאם אנוח אז אאבד את הכושר שלי כלוחם. לשמחתי, הם קיבלו את ההחלטה שלי ותמכו בי. גם בצבא, כששבתי למפקד שלי והסברתי לו שאני רוצה לשוב ולפקד הוא הסכים והחזיר אותי לתפקיד".