כחודש לאחר פיגוע הדריסה שפצע שלושה מלוחמיו, גדוד דוכיפת של חטיבת כפיר ממשיך בתעסוקה המבצעית בגזרת עציון: "זיהיתי את הדריסה ושמעתי צעקות מלמטה – מיד דיווחתי לחמ"ל בקשר, דרכתי את הנשק ויצאתי לכביש"

תאריך: 16/12/2014, 19:48     מחבר: יאן מאיר, אתר צה"ל

פורסם ב:

לכתבה המקורית – לחץ כאן

שלושת הלוחמים הולכים בין הסמטאות הצרות והחשוכות של מחנה הפליטים אל-ערוב. במקום כתובות בערבית, לצד ציורי גרפיטי של פני שהידים שמתנוססים על הקירות בצבעי אדום-שחור-ירוק. מספר צעירים פלסטינים מנסים להתגרות בלוחמים בקללות, ומדי פעם גם ביידוי של אבן או בקבוק זכוכית, אך הלוחמים מראים איפוק ולא מתרגשים מהסיטואציה. "אני כבר מכיר את הרחובות כאן יותר טוב משאני מכיר את השכונה שלי", צוחק מפקד כיתה בפלוגת החוד של גדוד דוכיפת מחטיבת כפיר, סמל יקיר ירושלמי.

רק לפני חודש, במרחק דקה הליכה מהמקום, שלושה מחבריהם לפלוגה נדרסו על-ידי מחבל בזמן שאבטחו ציר הצמוד למחנה הפליטים. "לכל הפלוגה היה מאוד קשה באותו יום", משתף לוחם נוסף מהפלוגה, סמל דניאל אתיה. "מה שקרה להם יכול היה לקרות גם לכל אחד מאיתנו – אני בעצמי נמצא הרבה בעמדה הזו".

 
"אני כבר מכיר את הרחובות כאן יותר טוב משאני מכיר את השכונה שלי". צילום: יאן מאיר, אתר צה"ל

לוחמי הפלחו"ד עברו תקופה עמוסת חוויות בזמן האחרון. גזרת גוש עציון התאפיינה בהתחממות ביטחונית בחודשיים האחרונים, ועבודת הפלוגה התגברה בהתאם. הלוחמים ממשיכים בשגרתם – יוצאים לסיורים, מבצעים מארבים, מתגברים צירים, תופסים עמדות ויוצאים למעצרים – אך כל אלו במינון גבוה יותר. "לפני שבועיים היו חמישה אירועים של השלכת בקבוקי תבערה בשבוע אחד", נזכר סגן מפקד הפלוגה, סגן יאיר תשובה. "לשם השוואה, עד לפני חודש היה מצב שבו לא נזרק בקבוק תבערה אחד במשך חודש".

"הכינו אותנו לדברים האלה"

ביום האירוע, עלה סמל אורן פלבקו, לוחם בפלחו"ד, לשמירה בפילבוקס הסמוך לאל-ערוב בפעם הראשונה. "הייתה לי תחושה שמשהו רע עומד לקרות באותו יום", מגלה סמל פלבקו. הוא ישב בראש המגדל בזמן שחבריו למחלקה חזרו מסיור כדי להחליף אותו בעמדה כששמע צעקות. "זיהיתי את הדריסה ושמעתי צעקות מלמטה – מיד דיווחתי לחמ"ל בקשר, דרכתי את הנשק ויצאתי לכביש", הוא מתאר.

סמל פלבקו הזיז את אחד הפצועים שנשאר על הכביש לעבר השוליים כדי להוציאו מכלל סכנה, חזר והודיע לחמ"ל כדי לוודא שהם אכן שמעו, ושוב ירד לכביש עד שהגיע סיוע. "חשבתי על זה לעומק רק בדרך הביתה למחרת", הוא מספר. "עשיתי הכל בצורה מחושבת – הכינו אותנו לדברים האלה".

כדי לתמוך בפצועים, דאגו המפקדים לאפשר הרבה ביקורים בבית החולים. נראה כי הרעות ואווירת ה"ביחד" שמאפיינת את הפלוגה עזרו ללוחמים להתמודד עם האירוע.