"החודש ציינו 42 שנים למלחמת יום הכיפורים – מלחמה קונבנציונלית שבה צה"ל הותקף בכמה חזיתות על ידי צבאות ערב. הסבירות של תרחיש דומה קלושה למדי בעת הזו, והאיומים בשנים האחרונות על מדינת ישראל הם בעיקר מכיוונם של ארגוני טרור העוסקים בלוחמת גרילה", סיפר לוואלה! חדשות מפקד חטיבת כפיר, אלוף-משנה אשר בן לולו. "מדובר על אויב הפועל ומסתתר בשטח בנוי ובמרחב תת-קרקעי". לדבריו, "לוחמת גרילה מתרחשת לא רק בגזרת איו"ש – גם בעזה במבצע 'צוק איתן', גם בצפון ובגזרת לבנון ששם פועל חיזבאללה,וגם הארגונים הפועלים בסיני. צבא שמתאים את עצמו למציאות מבין שהוא צריך כוחות שיודעים לנוע ממקום ולפעול בכלל הגזרות".

"עקב ההבנה שמלחמה נגד צבאות סדירים אינה עומדת על הפרק, נוצר צורך בחטיבה סדירה נוספת שתהיה ערוכה ללחימת גרילה נגד ארגוני טרור בגזרות שונות, ולא רק באיו"ש", הסביר המח"ט. לדבריו, קל יותר להכשיר חטיבה סדירה הפועלת וקיימת כבר לקראת אירועים כאלו מלבנות חטיבה חדשה מאפס. "בהשקעה יחסית נמוכה אתה יכול להכשיר חטיבה נוספת שתהיה כלי נוסף בארגז הכלים של צה"ל", אמר.

בן לולו, נשוי ואב לשלושה המתגורר בכפר סבא, התגייס לצה"ל בשנת 1989 לפלוגת אלון ביחידת חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) ועבר במהלך שנות שירותו כמה תפקידים ויחידות, ובהן חטיבת הנח"ל וחטיבת אלכסנדרוני. רק במבצע "חומת מגן" ב-2002, שלוש שנים לפני הקמת כפיר, הוא הצטרף לגדוד חרוב כמג"ד, ובשנה האחרונה הוא משמש מפקד החטיבה כולה.

לדבריו, השינוי שעוברת החטיבה קל יותר בזכות היותה צעירה במיוחד. "כפיר מביאה ערך מוסף כי מדובר בחטיבה צעירה, ובשל כך יכולת השינוי היא מאוד מהירה וטובה", אמר. "כולם פה נרתמים לאתגר. אנחנו כרגע שמים דגש על שינוי המבנה והארגון של החטיבה, שנבנתה כאוסף של גדודים, ליחידה אחת שפועלת כחטיבה אורגנית. פעלנו כך במבצע 'שובו אחים' וזה מאוד משמעותי ולזה אנחנו בונים את עצמנו עכשיו".

"מכירים צדדים נוספים של האויב"

לדעתו של אל"מ בן לולו, אף על פי שמרכז הכובד של החטיבה יפסיק להיות גזרת יהודה ושומרון, שם היא פעלה לאורך השנים, השינוי שעוברת כפיר יתרום גם לפעילותה שם. "כשאתה מכין את כפיר נגד אויב בגזרה אחרת, כמו חיזבאללה למשל, איו"ש מרוויחה. כשאתה מתכונן למרתון, ודאי שתהיה מוכן טוב יותר לריצה של עשרה קילומטר בלבד. כך גם כאן – כשאתה לומד להתמודד עם אויב משמעותי ובעל יכולות גדולות יותר, ודאי שזה תורם לפעילות נגד איום פחות משמעותי".

לדברי בן לולו גם המפקדים, שחלקם גדלו בחטיבה, מתרגשים מהשינוי. "נכון, מדובר בשינוי משמעותי, אך הרצון להצליח לחולל אותו מחפה על החסרונות ומביא אותם ללמידה אינטנסיבית ולהשלמת החומר על מנת לבצע את המשימות על הצד הטוב ביותר. זו הרוח של המפקדים ושל החטיבה. לכולם יש ניצוץ בעיניים. המוטיבציה מאוד גדולה". ואכן, שלושת מפקדי הגדודים נשמעים נחושים וערוכים גם כן לקראת השינוי.

"לגזרות אחרות יש מאפיינים שחשוב שהגדוד יפגוש", סיפר סגן-אלוף דוד שפירא, מפקד גדוד שמשון, המחזיק כעת קו בגבול רצועת עזה. "ישנן פעילויות וגזרות שהחיילים לא מכירים, ובעקבות השינוי הגדוד יפגוש אותם וילמד להתמודד עם כל תרחיש בכל גזרה. ככלל, העיקר הוא להכיר צדדים נוספים של האויב ואיומים חדשים שעומדים על הפרק. החיילים והמפקדים מאוד רוצים להכיר וללמוד, כדי שיוכלו להתמודד עם אירועים מורכבים".

לדברי שפירא, במהלך מבצע "צוק איתן" החיילים רצו להיות בעזה, אבל המשימות שהוטלו עליהם מצד המטה הכללי היו בגדה המערבית. "החיילים מצפים שבפעם הבאה כפיר תתמרן ותהיה ערוכה לכל גזרה".

גם חייליו של סגן-אלוף שרון אלטיט, מג"ד דוכיפת, שאת כל שירותו העביר בגדוד, מגלים מוטיבציה גבוהה ורוצים ללמוד ולהכיר גזרות נוספות. "מדובר בחטיבה צעירה, והרצון להוכיח את עצמנו הוא מאוד משמעותי", אמר סא"ל אלטיט. לדבריו, לייעוד המקורי של החטיבה יש יתרונות וחסרונות. "היתרון הוא שאתה צובר ניסיון בגזרה מסוימת, לומד להכיר אותה היטב ויודע לעשות את העבודה כמו שצריך. מצד שני, יש חשיבות עבור הלוחמים להכיר מקומות נוספים כדי שיוכלו לפעול נגד כל איום".

במהלך "צוק איתן" התכוננו חיילי גדוד דוכיפת לכניסה לרצועה אך בסופו של דבר הוחלט שלא ייכנסו, מה שגרם לתחושת החמצה בקרב החיילים. "הייתה רוח התנדבות מאוד גדולה והגענו עם סדר כוחות של 120%, שכלל מתנדבים ומחליפים, ולא לכולם היה מקום. הייתה תחושה של החמצה, אבל החיילים מבינים וערוכים להמשך ויש להם רעב גדול. הרבה אימונים הכינו אותם לכך, והם רוצים ויכולים לפעול בצורה אינטנסיבית ולהצליח".