נגד כל הסיכויים: עידו התגבר על הסרטן ומשרת כלוחם בחטיבת כפיר

טוראי עידו ביטרן חלם להיות לוחם מגיל צעיר. בגיל 17 התבשר כי הוא סובל מגידול מסוג קרצינואיד ונאלץ לעבור ניתוח לכריתת ריאה. כיום הוא משרת בחטיבה המנומרת, ומשאיר את העבר הקשה מאחוריו

מערכת וואלה! חדשות
פורסם ב: וואלה
טוראי עידו ביטרן ניצח את מחלת הסרטן והיום, כנגד כל הסיכויים, הוא משרת כלוחם בגדוד שמשון של חטיבת כפיר (דובר צה"ל)
נלחם כדי לחזור לעצמו במהירות המרבית. ביטרן (צילום: דובר צה"ל)

טוראי עידו ביטרן, לוחם בגדוד שמשון של חטיבת כפיר המתגורר בעין גדי, חלה בגיל 17 כמה פעמים בדלקת ריאות שממנה לא הצליח להחלים. אחרי בדיקות מעמיקות התברר כי הוא סובל מגידול סרטני מסוג קרצינואיד בריאתו. בפני ביטרן עמדה בחירה קשה – להתחיל בטיפולים כימותרפיים או לעבור ניתוח לכריתת הריאה, והוא בחר באפשרות השנייה. השיקום לא היה פשוט, אך הוא נלחם להשתקם ולחזור לעצמו במהירות המרבית.

 מאז שהיה ילד חלם ביטרן להיות לוחם, והוא לא נתן לניתוח לעצור בעדו. אחרי אימונים מפרכים ושיקום ארוך הוא הגיע לגיבוש בחטיבת הצנחנים, שאותו סיים בהצלחה. בסיום הגיבוש, כשנשאל מדוע הוא רוצה להשתבץ בחטיבה, ענה: "אני לא רוצה, רק רציתי להראות לכם שאני יכול".

בהמשך, אחרי בדיקות ואישורים קיבל פרופיל קרבי והצליח להגשים את חלומו ולהתגייס לתפקיד לחימה בחטיבת כפיר. שם עבר ביטרן הכשרה בת שמונה חודשים מפרכים, והיום הוא לוחם בגדוד שמשון שמוצב בגזרת החטיבה המרחבית שומרון, והתקופה הקשה כבר מאחוריו. הוא התגייס לחטיבת כפיר, עבר הכשרה של שמונה חודשים מפרכים והיום הוא לוחם בגדוד שמשון בגזרת שומרון, שומר על אזרחי ישראל ומשאיר את התקופה הקשה מאחוריו.

עזרו לנו לתמוך בילדים שלנו – לתרומה מאובטחת לחיילי החטיבה trom

3 שנים אחרי החטיפה: אמו של גיל-עד שער פגשה את המג"ד שאיתר את הנערים

סא"ל שחר ספדה פיקד על הכוח שאיתר את גופות שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014. אמו של גיל-עד נפגשה עמו לראשונה כדי להיזכר בתקופה הקשה ולדבר על תקווה, שותפות והוקרת תודה. "אין עוד עם כזה שלמרות הקרעים והמחלוקות היה בכזו אחדות"

שבתי בנדט שבתי בנדט

פורסם ב: וואללה!
לכתבה המקורית – לחץ כאן

שלוש שנים חלפו מחטיפת שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, שנרצחו על ידי חוליית חמאס. השבוע התקיימה פגישה בין אמו של גיל-עד, בת גלים שער, עם סגן מפקד חטיבת כפיר, סגן-אלוף שחר ספדה, שבזמן החיפושים אחרי השלושה פיקד על גדוד לביא ועל הכוח שמצא את השלושה, כדי לשחזר את 18 הימים הקשים שעברו על המשפחות, על צה"ל ועל המדינה. השניים נפגשו בזמן האירוע ואחריו אך השבוע יכלו לראשונה השניים לשחזר את האירועים בצורה רחבה במרחק הזמן מהאירוע הקשה.

סא"ל ספדה תיאר את המפגש של הורי הנערים עם החיילים במהלך ימי החיפושים הארוכים. "הדבר שהכי זכור לי, זה המפגש בכרמי צור. ישבנו שם אתכם ועם החיילים, ואחרי שדיברתם, שאלתם אם למישהו יש שאלות ואחד מהחיילים שלי הרים את היד", נזכר סא"ל ספדה. "אני מיד נדרכתי ושאלתי את עצמי מה הוא הולך להגיד. החייל אמר לכם 'אני מבטיח לכם, בשם כל החיילים שנמצאים כאן, אנחנו נעשה הכול, לא נאכל ולא נצא הביתה ואנחנו נחזיר לכם את הילדים הביתה'. מבחינתי זה היה מדהים".

מפגש של בת גלים שייר וסמח"ט כפיר סא"ל שחר ספארדה (ניב אהרונסון)
"הדבר שהכי זכור לי, זה המפגש איתכם בכרמי צור". סא"ל ספדה ושער, השבוע (צילום: ניב אהרונסון)

שער הסכימה מיד עם סא"ל ספדה, "הצבא שלנו מדהים. מבחינתי זה לא מובן מאליו שכולם נרתמו ככה, אין עוד עם כזה שלמרות הקרעים והמחלוקות היה בכזו אחדות. פה נמצאת האמת, אלו הפנים האמתיות של העם הזה. הדאגה והרצון הזה, כל החיילים אמרו לי 'אנחנו מחפשים אותם כאילו מדובר באח שלנו'. נכון שבסוף יש עוגמת נפש אבל בכל זאת החזרתם אותם וזה גם לא מובן מאליו. להביא אותם לקבר ישראל מבחינתנו זו הודיה גדולה על העניין הזה".

סא"ל ספדה תיאר את הרוח שאפיינה את חייליו באותם ימים. "חיילים רבים באו אלי אחרי הפגישה ואמרו לי 'אתה אמרת לנו שאנחנו צריכים לקחת כוח מעם ישראל. לא אמרת לנו שאנחנו יכולים לקחת כזה כוח מהמשפחות של הנערים'. אין לך מושג כמה כוח זה נתן להם, לדעתי עד היום, כי המפגש הזה היה נקודה מאוד משמעותית עבורם. לדוגמא, אותו חייל שהבטיח להחזיר את הבנים, אני שואל את עצמי 'איך זכיתי לפקד על כאלה אנשים?' אבל זה עם ישראל, זה מדהים".

כששאל סא"ל ספדה את בת גלים מדוע הם רצו כל כך להיפגש עם החיילים תוך כדי אי הוודאות השיבה שער "מההתחלה רצינו להיפגש אתכם כי זה לא מובן מאליו. ככה התייחסנו לזה מההתחלה, שזה לא מובן מאליו שכל העם התגייס כדי לסייע לנו ובחיפושים וזה מאוד ריגש אותנו ורצינו להודות לחיילים על העבודה הקשה שלהם. עבדתם קשה ראיתי את השקיות והשחור בעיניים אצל כולם מרוב עייפות, ולא היה לנו הרבה מה לעשות, אבל כן יכולנו לחבק ולומר תודה וזה היה מאוד חשוב לנו". שער הוסיפה כי "המפגש הזה נתן לנו המון כוח. אתה הולך לישון, כמה שהצלחנו לישון באותם ימים, עם סוג של שקט נפשי שעושים הכול כדי למצוא את הבנים. חלפו 18 ימים של אי וודאות איומה, וידענו שיש חיילים שעושים הכול ומחפשים שילדים של קצינים אמרו לאבותיהם 'אל תחזרו הביתה עד שתמצאו את הבנים', זה דבר עצום".

"כשחזרנו הביתה ראינו התקהלות גדולה – הבנו שמה שיאמרו לנו הוא לא טוב"

בשלב מסוים במפגש שאל סא"ל ספדה את שער על רגע ההודעה על מציאת הבנים. "ביום שני אחר הצהרים היינו בתל אביב בדרך למפגש של שלושת המשפחות לתכנן את ההמשך. בדרך התקשרו והודיעו לבעלי שיש עדכונים ושנחזור הביתה מהר". לדבריה, מאותו הרגע התחוללה בתוכם סערה וחשש גדול מהרע מכל. "לא הבנו מה הכוונה, תמיד היו עדכונים והם היו שאין חדש, אז למה לחזור הביתה? אבל מי שדיבר עם בעלי התעקש ואמר לו תחזרו מיד הביתה ותיסעו בזהירות", נזכרה שער.

"כששמענו הדברים התחלנו לחשוד והתחושה הייתה קשה. מזל שחבר היה איתנו והוא נהג. לא היינו מסוגלים לנהוג היינו מאוד נסערים עם חשש מאוד מאוד גדול. די הבנו שיש כנראה דברים לא טובים לומר לנו, אחרת לא היו אומרים לנו לחזור הביתה. זו הייתה נסיעה מאוד קשה. מצד רצינו להגיע ולראות ששום דבר לא קרה, ומצד שני רצינו רק לא להגיע הביתה, כי הבנו שמה שיגידו לנו הוא מאוד לא טוב. מיד כשהגענו ראינו כבר את ההתקהלות של אנשים העיתונאים ומשטרה. אחר כך הייתה הודעה רשמית שמצאו שלוש גופות. עדיין לא היה זיהוי ודאי שלהם, זה לקח עוד קצת זמן אבל זה היה מאוד ברור".

"בשלב מסויים קיבלתי עדכון ממ"פ שלי שנמצא סנדל"

סא"ל ספדה תיאר לראשונה איך נראו הדברים מהצד שלו ושל חייליו. "יום לפני נסענו דרך השטח במהלך הפעילות ולפתע נשרף אחד מכלי הרכב בשיירה. יצאנו מכלי הרכב ואז הבנו שמקור השריפה הוא קצר חשמלי. תוך כדי טיפול בכלי הרכב, באו אלי חיילים ואמרו לי 'אתה מריח את מה שאנחנו מריחים? יש ריח חזק של גופה ממש חזק'. הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לחפש. זחלנו בין השיחים והקוצים. זה היה מאה מטרים מהנקודה שמצאנו את הגופות".

בשל העובדה שהייתה שעת לילה מאוחרת וחושך מוחלט, הכוח חזר לבסיס, ולמחרת הוחלט להתמקד בשטח זה. "במהלך הבוקר החיילים המשיכו את החיפושים שם ובשלב מסוים קיבלתי עדכון ממ"פ שלי שהם מצאו סנדל. הכרנו את כל פרטי הלבוש של הבנים, כל חייל שהיו שואלים אותו בכל שעה היה יודע מה הם לבשו בדיוק. קפצתי לשם והזזתי את החיילים אחורה וניסיתי להבין מה אני רואה. הבנתי שאני רואה משהו לא רגיל וסגרנו את כל המרחב והבאנו את כל הכוחות המקצועיים כדי להמשיך בחיפושים. זה היה לקראת הצהריים ולקח המון זמן, לפחות שש-שבע שעות, עד שהוצאנו אותם", סיפר סא"ל ספדה.

בהמשך תיאר סא"ל ספדה את פינוי גופות הנערים מהמקום שבו נקברו לאחר הרצח, ואת הרוח שנשבה בקרב חייליו. "הרמטכ"ל הגיע אלי כדי לברר איך מוציאים אותם מהמקום. אמרתי לו 'אל תדאג המפקד הכנתי שני זאבים (רכב צבאי ש.ב.) גדולים'. כשאמרתי לחיילים שיכינו את הזאבים ראיתי חייל שופך ג'ריקן מים גדול ומתחיל לנקות. שאלתי אותו למה הוא עושה זאת? והוא עונה לי 'המפקד, אם אנחנו לוקחים אותם ככה, אנחנו נכבד אותם'". תוך כדי התפעלות אמר סא"ל ספדה לשער "זה עם ישראל. זה מדהים איך הלוחמים האלה עשו את זה בצורה כזו מדהימה".

חיפושים באזור חברון אחר שלושת הנערים שנחטפו. יולי 2014 (מערכת וואלה! NEWS)
החיפושים אחר הנערים במבצע "שובו אחים" יוני 2014
בסוף הרמטכ"ל אמר לי שגופות הנערים יוחזרו במסוק שלו. היו לנו 700 מטרים ללכת עד למסוק. אספתי את כל הקצינים של הגדוד והתחלנו ללכת בדממה מוחלטת, לא להאמין כאילו אנחנו ובורא עולם לבד. פתאום ראיתי חייל אחד ומתחיל לדמוע. מה קרה גיבור?, שאלתי אותו, והוא עונה לי 'המג"ד רציתי להחזיר אותם הביתה אבל לא רציתי להחזיר אותם ככה. אני שמח שנתתי להורים מקום לבכות בו ומצד שני רציתי להחזיר אותם חיים אז הדמעות האלה הם גם של שמחה וגם של עצב'. עכשיו אלו משפטים שבדרך כלל ילד בן 20 לא אומר, זה החוסן של עם ישראל".סא"ל ספדה התעניין כיצד המשיכו ההורים בחייהם, ושער תיארה את הקשיים שעומדים בדרך, אך הדגישה את הבחירה בחיים טובים עבורם ועבור ילדיהם למרות הקושי והמורכבות. בחלק נכבד מהשיחה עסקו השניים ברוח המיוחדת שאפיינה את הימים הקשים לפני שלוש שנים והחיבוק שהם קיבלו מיהודים רבים כל כך מהארץ והעולם. שער הדגישה את חשיבותה של האחדות גם בתקופה זו."בימים הקשים הללו יש וויכוח סביב הכותל וחוק הגיור ויהודי התפוצות כל כך נסערים בעקבות כך, זה הזמן להזכיר לכולם שכשאנחנו מדברים על עם ישראל, זה עם ישראל בארץ ובתפוצות. אנחנו צריכים להרגיש את החיבור הזה והאהבה הזאת גם ליהודים שנמצאים שם כי הם חיבקו אותנו בענק כשאנחנו היינו בשעת צרה. כשאנחנו מתייחסים למחלוקת אנחנו צריכים להתייחס אליהן מתוך אהבה וזה לגיטימי שיש מחלוקות, אבל צריך לבוא למחלוקת מתוך חיבור ואהבה".

לדברי סא"ל ספדה אותה תקופה הייתה משמעותית עבורו ועבור חייליו לא מעט בזכות התמיכה והחיבוק הציבורי הנרחב. "הרגשתי שכל עם ישראל נמצא בכל צדדי. זה משהו קצת לא מובן, שלושה נערים עשו משהו שלא ראו שנים, ראו את עם ישראל במלוא תפארתו. לצערי הם שלמו על זה בחייהם אבל לקחתי את זה כשליחות אישית להעביר את המסר הזה בהרצאות ולהזכיר את כל התמיכה הגדולה שהייתה באותם ימים".

שער התייחסה גם לקושי בהעלאת הנושא הכואב ובתיאורים של אותם הימים הקשים: "אלו לא דברים קלים לשמיעה ושוחחנו כבר בעבר עם גורמים שונים אבל אנחנו שומעים אותם שוב כדי לשים אותם במקום הנכון", הסבירה שער. "אתה מחפש דברים שנותנים לך כוח ולא דברים שמחלישים. אנחנו משתדלים לנסות לראות את הטוב אבל יחד עם זאת, אם אפשר לשמוע מידע אפילו עוד פעם ועוד פעם זה חשוב. זה חשוב לי לדעת מה היה ואיך היה בדיוק. זה סוג של תרפיה, אתה מנסה להשלים עם איזו מציאות שהיא קשה מאוד לעיכול. אלו היו ימים מאוד עמוסים, לשבת אחר כך לעקל את מה שהיה זה חלק מההשלמה הזו, זו עבודה לעקל את האובדן הזה שהוא לא נתפס. ההבנה הזו שגיל-עד לא יחזור הביתה היא מאוד קשה להבנה, לעיכול ולהשלמה ולכן צריך לשמוע מה בדיוק היה. זה עוזר בעניין כדי להמשיך הלאה".