15 שנים ל'נצח יהודה': "הצלחה ומעל מעבר למשוער"

כנס מיוחד ציין 15 שנות פעילות לגדוד הלוחמים החרדים. שר הביטחון ללוחמים בכנס: "כפי שבאתם ועשיתם, אחריכם יעשו עוד רבים"

תאריך: 21/01/2014, 20:30         מחבר: נעם ויטמן ודנה פטרוב, אתר צה"ל

 פורסם ב:                      לכתבה המקורית – לחץ כאן

ערב לציון 15 שנות פעילות לגדוד החרדי "נצח יהודה" נערך היום בהר הצופים בנוכחות שר הביטחון, רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון, הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף רפי פרץ, קצין מילואים ראשי, תא"ל הושע פרידמן, קצין חינוך ראשי, תת-אלוף אבנר פז-צוק, מפקדי האוגדות בפיקוד המרכז ובכירים נוספים. במשך השנים שירתו בגדוד למעלה מ6,000 חיילים. השנה, זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות והתאמן לראשונה ברמת הגולן.

"מבחינתי זהו רגע של התרוממות רוח כמי שקלט את בשנה הראשונה 89 חיילים חלוצים לנח"ל החרדי, כפי שקראנו לזה אז בפקמ"ז, מהלך שלא היינו בטוחים בהצלחתו. היום אנחנו לאחר 15 שנה, כשבשנה האחרונה ראינו למעלה מ-800 מגויסים למסלול נצח יהודה", אמר שר הביטחון. "מסלול נצח יהודה נחשוב למסלול החשוב ביותר שבו צעירים חרדים מתגייסים והופכים ללוחמים בצה"ל, וכפי שבאתם ועשיתם, אחריכם יעשו עוד רבים".

שר הביטחון הדגיש כי "הגדוד הצליח מעל ומעבר למשוער, את ההישגים ראינו בשנה האחרונה ובשנים הקודמות בפעילות המבצעית ובלחימה בטרור בגזרת איו"ש. אזרחי מדינת ישראל רבים אינם יודעים שכשלא יוצא טרור מג'נין או טול-כרם זו תוצאה של פעילות מבצעית נחושה שלכם".

בהתייחס לחשיבות המבצעית של הגדוד, אמר מפקד הגדוד, סא"ל תלם חזן, כי "אנו עוסקים בלחימה אינסופית בטרור הפלסטיני המתעקש להוציא פיגועים אל עורף ישראל ולפגוע בתושבי הגזרה. הצלחנו להוות הגנה ולספק ביטחון לתושבי הגזרה. יודע אני שאין לנוח על זרי הדפנה ושיש עוד תחומים רבים בהם צריך להשתפר ולהתמקצע כי הוא האויב לא חדל מלכת".

"הליך חינוכי ונחשוני מאין כמוהו"

"מדובר בגדוד לוחם מעולה, לא במקרה הוא קיבל את פרס הרמטכ"ל", אמר הרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ. "שדרת הפיקוד והלוחמים הם מצוינים. קורה פה הליך חינוכי ונחשוני טוב שאין כמוהו, חבורה חרדית שנושאת בעול בטחון ישראל בצורה טובה ומוצלחת, עם חלק חינוכי של שותפות בתקומת מדינת ישראל. כל שנה נוספים עשרות אחוזים של מתגייסים חרדים לתפקידים שונים בצבא. צה"ל כיום מציע מגוון אפשרויות וגם זקוק לנוער הזה במגוון מקומות לוחמים ועורפיים".

לדברי מפקד הגדוד, הסוד להצלחת הגדוד הוא רוח הלחימה של הלוחמים. "חיילים שלא סיימו כלום בחיים שלהם מגיעים לגדוד ובפעם הראשונה מרגישים מוערכים", הסביר לאתר צה"ל סא"ל תלם חזן. "זה גדוד דתי, תורני, ומי שהוא תורני באמת וניתנת לו המעטפת הזו בנוסף ליכולות מקצועיות – זה חייל שהוא איתנו, שנלחם. היום הלוחמים אצלנו מבינים שהתגייסו למען ההגנה על עם ישראל".

כמו כן, לדברי מפקד הגדוד בכל שנה מוסיף הגדוד אבני יסוד היסטוריות בהתפתחותו. "זו הפעם הראשונה בה יש קורס מרגמות, מצטיינים בקורס מ"כים ויותר צוערים מכל החטיבה. בבה"ד 1 יש מפק"צים שגדלו בגדוד ובגדודים אחרים בחטיבה יש מפקדים שגדלו בגדוד – זה מראה שהשילוב מצליח", הוא סיפר. "התוכנית לעתיד היא להמשיך להיות מבצעיים ולפגוע במחבלים. כמו כן, להגדיל את האוכלוסיה שבאה לגדוד כי הצבא הוא שליחות עמוקה של חיי מעשה", הוסיף.

כח כפיר סיכל ניסיון להברחת רובה בתיק ילדים

הנשק המאולתר נתפס בתוך תיק ילדים ברכב במחסום בקעות. המפקד שסיכל את ניסיון ההברחה: "הנהג נראה לחוץ ולכן הוחלט לעשות בדיקה מקיפה ברכב". מתחילת השבוע עצרו כוחות צה"ל כ-25 מבוקשים באיו"ש

דנה פטרוב | אתר צה"ל | פורסם 22/01/14 10:01:19

פורסם ב:

לכתבה המקורית – לחץ כאן

כוח מגדוד שמשון של חטיבת כפיר חשף הערב (ג') נשק מאולתר ומחסנית בתוך רכב במחסום בקעות. הנשק הוסתר בתוך תיק של ילד בסמוך למושב הנהג. הנשק נחשף הודות לערנות של מ"כ מהגדוד, אשר הבחין בהתנהגות חשודה של הנהג. "החשד התעורר אחרי שהנהג עבר בידוק בסיסי ואז החליט לחזור על עקבותיו", סיפר מ"פ מבצעית בגדוד, סרן ספי מור. "הוא ראה לחוץ ולכן הוחלט לעשות בדיקה מקיפה ברכב".

הרובה המאולתר על רקע התיק בו הוסתר. צילום: דובר צה"ל

מחסום בקעות מהווה עורק תנועה מרכזי עם מעבר של אלפי בני אדם בכל יום, והגדוד המאייש אותו נדרש לערנות מתמדת. אתמול תפס הגדוד במחסום מבוקש אשר היה אמור להעצר במבצע לילי על ידי כוחות צה"ל, לאחר שקיבל אינדיקציה מודיעינית שהמבוקש יגיע למחסום. מאז תחילת השבוע עצרו כוחות צה"ל באיו"ש כ-25 מבוקשים. לפני כחודש וחצי נתפס במחסום רכב עם מטעני חבלה. "במחסום עוברת כמות גדולה של תושבים שמגיעים משטחי A, בדרך כלל בשביל לעבוד בשטח הבקעה, ואנחנו בודקים את כל מי שנראה חשוד", הסביר סרן מור.

גדוד שמשון נמצא בחודשים האחרונים בתעסוקה מבצעית באזור הבקעה, ובנוסף לפעילותו במחסום, הוא מבצע מעצרים וחיפושי אמל"ח רבים. "ללוחמי הגדוד ברור שהמשימה שלהם היא להגן על התושבים ולאפשר להם לישון בשקט בלילה", סיכם סרן מור.

"כדורעף משפחות" 2014 – מפעל הנצחה ע"ש משה מוזס ז"ל

מפעל הנצחה

"כדורעף  משפחות"  2014

ע"ש משה מוזס ז"ל 

בראשית חודש אוגוסט 1988 גויס משה לצה"ל. את דרכו הצבאית החל כלוחם מצטיין בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו ביקש להתנדב, התקבל והועבר ליחידת 'שמשון' שם סיים את הגיבוש בהצלחה. אחד ממפקדי היחידה העריך את יכולתו כלוחם בעל מוטיבציה גבוהה, נחישות רבה וחוש הומור מפותח. הוא ראה בו לוחם מוביל בצוות וביחידה בכלל. משה השתתף במבצעים רבים, ובלט בהם הן כלוחם אמיץ והן כחבר, ובשל כך היה מקובל מאוד על חבריו ומפקדיו, שניבאו לו עתיד כאחד מבכירי היחידה ומפקדיה. למשה היו חברים רבים, שהקיפו אותו באהבה רבה. הוא היה צמא לדעת, ללמוד, להבין ולהכיר עוד ועוד דברים חדשים.

ביום ה' בתשרי תש"ן (4.10.1989) בהיותו בן תשע-עשרה וחצי, חזר מפעילות מבצעית עם צוות לוחמים. הרכב שבו נסע התהפך ומשה נפל בעת מילוי תפקידו.

מידי שנה מקימים בבית הספר תחרויות ספורט במשחק כדורעף בין משפחות תלמידי בית הספר באולם המספורט של בית הספר.

 

באולם דנמרק/קשת

טז שבט תשע"ד 17.1.2014

משלב בתוכו ארבעה טורנירים.

סדר יום:

7:00 פתיחת האולם למשתתפים.

7:00-7:30 חימום קבוצות וחלוקת חולצות למשתתפים.

7:30 – 11:45 משחקים בארבעת הטורנירים.

12:00 – 12:30   משחקי הגמר.

12:30 – 12:50 דברים לזכרו של משה מוזס ז"ל

                        מפי המשפחה

                        מנהל ביה"ס תל"י בית חינוך עמנואל זילברמן

                        נציג עיריית ירושלים

                        נציג עמותת בזלת, בוגרי יחידת המסתערבים שמשון.

12:50-13:00 סרט המספר את סיפורו של משה ומפעל ההנצחה לזכרו.

 

במהלך היום יוגש כיבוד קל למשתתפים

המשפחות מוזמנות להביא בקבוק שתייה קרה כדי להקל על המארגנים.

 

כל קבוצות הטורניר המודרני מתבקשות להגיע בשעה 7:00

כל קבוצות הזוגות משפחתי מתבקשות להגיע בשעה 7:45

כל קבוצות המשפחות הצעירות והשלשות מתבקשות להגיע בשעה 9:00

חלוקת חולצות לקבוצות האמורות להגיע מאוחר יותר תתבצע עם הגעתן.

ביום זה הניצחון אינו העיקר אלא החוויה המשפחתית והנצחת זכרו של משה.

בהצלחה!!

טורניר משפחות לצעירים/ות

טורניר זה יתקיים לראשונה השנה, והוא מיועד למשפחות אשר לפחות שחקן/ית אחד/ת

הוא/היא מביה"ס היסודי ( כיתות ה-ו ), השחקן/ית מחויבים להיות על המגרש לכל אורך הטורניר.

שבע קבוצות

שיטת משחקים:ליגה של סיבוב אחד,

שתי הקבוצות הראשונות מעפילות לגמר, וגמר

סה"כ 22 משחקים.

1

קירשנבאום עומר

2

חן שירז

3

גנדלר תמר

4

כהן זוהר

5

יכין יערה

6

ליליטמן טל ואלה

7

אשרי גלעד

 

 

טורניר זוגות משפחתי

שני בני הזוג ( ומחליפים אם יש ) כולם בני משפחה אחת.

עשרים ושלוש קבוצות

שיטת משחקים:ארבעה בתים , חמש/שש קבוצות בכל בית, ליגה של סיבוב אחד,

שתי קבוצות מכל בית עולות, 55 משחקים

סיבוב שני הצלבות ראשון מול שני, 4 משחקים

חצי גמר וגמר, 3 משחקים.

סה"כ : 62 משחקים.

בית 1

בית 2

בית 3

בית 4

ברמזון ( מסורתי )

סייח ( לידה )

קופר

מלכה

כהן רועי ( מסורתי )

לוסין ( לידה )

בן יהודה

בן דוד

בר מימון ( מסורתי )

גנון ( לידה )

יושיע

דהן

טלבי

לב ( זיו )

אסלן

גרבלסקי

תירוש

גיתאי ( ניסויי )

שמחה

רמתי

שוסברגר

זכאי ( ניסויי )

 

משולם

 

טורניר שלשות משפחתי

שלושת חברי הקבוצה ( מחליפים אם יש ) כולם בני משפחה אחת.

אחת עשרה קבוצות

שיטת משחקים: שני בתים, חמש/שש קבוצות בכל בית, ליגה של סיבוב אחד,

שתי קבוצות מכל בית עולות, 25 משחקים

חצי גמר וגמר 3 משחקים

סה"כ: 28 משחקים

בית 1

בית 2

עוזיאלי

שניידור

רוזנר ווקס

כהן עומר

מרון

כהו אור

שכטמן

חיילי כפיר

חברים משמשון

בן שטרית ( מסורתי )

 

אזולאי

 

טורניר זוגות מודרני

שני בני הזוג רצו להיות משפחה, אך הגורל רצה אחרת,והם נולדו למשפחות שונות.

שמונה עשרה קבוצות

שיטת משחקים: ארבעה בתים, ארבע/חמש קבוצות בכל בית, ליגה של סיבוב אחד,

שתי קבוצות מכל בית עולות  32 משחקים

סיבוב שני הצלבות, ראשון מול שני, 4 משחקים

חצי גמר וגמר.

סה"כ 39 משחקים

בית 1

בית 2

בית 3

בית 4

אברהמי/לב רן

ונטורה/חמו

בן נון/פרננדס

גלפנד/לוי

רבהון/מארו

מיינר/שטייר

גבאי/שגב בר

קולק/גלסר

פרייפלד/גודמן

סיירה/קופרמן

אנקר/שגב שרי

קרסגי/מנור

רוזנשטיין/ורשבסקי (לידה)

שכטמן עומרי/כהן אופיר

שרוין/בן נון

במברגר/הלברשטט

זילברמן יונתן/אסף כליל

 

רמון רותם/תמר כהן

 

 

 

תכנית משחקים

השנה תוכננה תכנית המשחקים כך שהקבוצות תשחקנה ברצף משחקים, מה שמאפשר יכולת גבוהה יותר.

כשהטורנירים השונים יתקיימו בצורה הבאה:

ראשונים יתחילו שחקני/יות הזוגות המודרניים, אחריהם יצטרפו הזוגות משפחתי,ובהמשך

שחקני השלשות והזוגות הצעירים.

משחקי כל הקבוצות יתקיימו עד הגמר במגרשים של 4 מטרים על 9 מטרים.

כאשר בזוגות הצעירים גם הגמר יהיה על המגרש הקטן יותר, 4 מטרים על 9 מטרים.

לא יתקיימו משחקים על המקום השלישי, שתי מפסידות חצי הגמר יקבלו גביע של המקום השלישי.

והגמרים  יתקיימו על מגרש של 7 מטרים על 9 מטרים.

גמר זוגות מודרניים,גמר זוגות וגמר שלשות.

בתום משחקי הגמר, דבר המשפחה,מנהל ביה"ס תל"י בית חינוך עמנואל זילברמן,נציג העירייה,נציג היחידה,טקס הענקת הגביעים והקרנת סרט קצר.

 

המשחקים הראשונים מתחילים בשעה 7:30, האולם יהיה פתוח החל מהשעה 7:00.

זמן משוער להתחלת הגמרים 12:00

סיום יום משוער בשעה 13:00.

  

כל המשחקים מתקיימים על רשת  בגובה 255 ס"מ

השיפוט עצמי, אלא אם כן הקבוצות קבעו מראש שופט מוסכם( המלצתי שיפוט עצמי )

שיפוט במשחקי הגמר ע"י שופט צעיר שעבר קורס שיפוט,ומארגן הטורניר כשופט שני.

מכת פתיחה לשחקנים/יות עד כיתה ז ( כולל ) מקו 7 מטרים,  כל השאר מ קו 9 מטרים.

עד לגמר אין חובה להחליף את מוציא מכת הפתיחה או לעשות חילופים כלשהם במקומות.

מנצחת בסבוב ראשון: הקבוצה הראשונה שהגיעה ל8 נקודות ללא הפרשים.

מנצחת בסבוב שני וחצאי גמר הקבוצה הראשונה שהגיעה ל 10 נקודות ללא הפרשים.

מנצחת בגמר הקבוצה הראשונה שהגיע ל 15 נקודות עם הפרשים במידת הצורך.

 

משחקי הסיבוב הראשון

 

מס'

הקבוצות

טורניר

מס'

הקבוצות

טורניר

1

אברהמי-רבהון

מודרני

31

סייח-לוסין

זוגות

2

ונטורה-מיינר

מודרני

32

קופר-בן יהודה

זוגות

3

בן נון-גבאי

מודרני

33

מלכה-בן דוד

זוגות

4

גלפנד-קולק

מודרני

34

בר מימון-שוסברגר

זוגות

5

פרייפלד-רוזשטיין

מודרני

35

גנון-גיתאי

זוגות

6

סיירה-שכטמן

מודרני

36

גבאי-אנקר

מודרני

7

אנקר-שרוין

מודרני

37

שרוין-רמון

מודרני

7

קרסגי-במברגר

מודרני

38

רבהון-רוזנשטיין

מודרני

8

אברהמי-זילברמן

מודרני

39

יושיע-אסלן

זוגות

10

מיינר-שכטמן

מודרני

40

גרבלסקי-רמתי

זוגות

11

בן נון-רמון

מודרני

41

טלבי-תירוש

זוגות

12

גלפנד-במברגר

מודרני

42

לב-זכאי

זוגות

13

אברהמי-פרייפלד

מודרני

43

שמחה-בן יהודה

זוגות

14

ונטורה-סיירה

מודרני

44

דהן-משולם

זוגות

15

בן נון-שרוין

מודרני

45

ברמזון-בר מימון

זוגות

16

קולק-קרסגי

מודרני

46

סייח-גיתאי

זוגות

17

רוזשטיין-זילברמן

מודרני

47

קופר-אסלן

זוגות

18

גבאי-רמון

מודרני

48

בן דוד-גרבלסקי

זוגות

19

רבהון-פרייפלד

מודרני

49

כהן-שוסברגר

זוגות

20

מיינר-סיירה

מודרני

50

לב-גנון

זוגות

21

אנקר-בן נון

מודרני

51

מלכה-רמתי

זוגות

22

קולק-במברגר

מודרני

52

בר מימון-תירוש

זוגות

23

רבהון-זילברמן

מודרני

53

לוסין –גיתאי

זוגות

24

ונטורה-שכטמן

מודרני

54

קופר-שמחה

זוגות

25

גבאי-שרוין

מודרני

55

דהן-גרבלסקי

זוגות

26

גלפנד-קרסגי

מודרני

56

טלבי-ברמזון

זוגות

27

אברהמי-רוזשטיין

מודרני

57

סייח-זכאי

זוגות

28

אנקר-רמון

מודרני

58

בן יהודה-אסלן

זוגות

29

פרייפלד-זילברמן

מודרני

59

בן דוד-משולם

זוגות

30

ברמזון-כהן

זוגות

60

כהן-בר מימון

זוגות

מס'

הקבוצות

טורניר

מס'

הקבוצות

טורניר

61

לוסין-גנון

זוגות

92

כהן אור-חיילי כפיר

שלשות

62

יושיע-שמחה

זוגות

93

קירשנבאום-יכין

צעירים

63

מלכה-גרבלסקי

זוגות

94

ליליטמן-אשרי

צעירים

64

ברמזון-שוסברגר

זוגות

95

גנדלר-חן

צעירים

65

גיתאי-זכאי

זוגות

96

רוזנר-חיילי שמשון

שלשות

66

דהן-רמתי

זוגות

97

כהן-תירוש

זוגות

67

טלבי-כהן

זוגות

98

לב-גיתאי

זוגות

68

לב-סייח

זוגות

99

מלכה-דהן

זוגות

69

אסלן-שמחה

זוגות

100

אזולאי-חיילי כפיר

שלשות

70

רמתי-משולם

זוגות

101

מרון-שכטמן

שלשות

71

עוזיאלי-מרון

שלשות

102

כהן-יכין

צעירים

72

בן שטרית-אזולאי

שלשות

103

קירשנבאום-אשרי

צעירים

73

קירשנבאום-ליליטמן

צעירים

104

חן-ליליטמן

צעירים

74

ברמזון-תירוש

זוגות

105

טלבי-שוסברגר

זוגות

75

לוסין-זכאי

זוגות

106

גנון-זכאי

זוגות

76

בן יהודה-יושיע

זוגות

107

בן דוד-רמתי

זוגות

77

גרבלסקי-משולם

זוגות

108

עוזיאלי-רוזנר

שלשות

78

שניידור-חיילי כפיר

שלשות

109

שניידור-כהן עומר

שלשות

79

רוזנר-שכטמן

שלשות

110

בן שטרית-חיילי כפיר

שלשות

80

גנדלר-אשרי

צעירים

111

גנדלר-כהן

צעירים

81

חן-כהן

צעירים

112

יכין-אשרי

צעירים

82

תירוש-שוסברגר

זוגות

113

קירשנבאום-חן

צעירים

83

לב-לוסין

זוגות

114

רוזנר-מרון

שלשות

84

קופר-יושיע

זוגות

115

שכטמן- חיילי שמשון

שלשות

85

בן דוד-דהן

זוגות

116

שניידור-כהן אור

שלשות

86

כהן עומר-חיילי כפיר

שלשות

117

כהן-אשרי

צעירים

87

כהו אור-בן שטרית

שלשות

118

גנדלר-ליליטמן

צעירים

88

מלכה-משולם

זוגות

119

חן-יכין

צעירים

89

סייח-גנון

זוגות

120

כהן עומר-בן שטרית

שלשות

90

בר מימון-טלבי

זוגות

121

עוזיאלי-שמשון

שלשות

91

עוזיאלי-שכטמן

שלשות

122

שניידור-אזולאי

שלשות

 

מס'

הקבוצות

טורניר

מס'

הקבוצות

טורניר

123

חן-אשרי

צעירים

129

קירשנבאום גנדלר

צעירים

124

קירשנבאום-כהן

צעירים

130

כהן-ליליטמן

צעירים

125

יכין-ליליטמן

צעירים

131

כהן אור-אזולאי

שלשות

126

כהן אור-כהן עומר

שלשות

132

גנדלר-יכין

צעירים

127

שניידור-בן שטרית

שלשות

133

כהן עומר-אזולאי

שלשות

128

מרון-שמשון

שלשות

 

 

 

 

 

 

משחקי ההמשך

טורניר זוגות מודרני

 

סבוב שני:

משחק מספר

קבוצה א

מול קבוצה ב

134

ראשונה בית 1

שנייה בית 3

135

ראשונה בית 2

שנייה בית 4

136

ראשונה בית 3

שנייה בית 1

137

ראשונה בית 4

שנייה בית 2

 

חצי גמר

קבוצה א

מול קבוצה ב

מנצחת משחק 134

מנצחת משחק 136

מנצחת משחק 135

מנצחת משחק 137

 

גמר

מנצחת חצי גמר 1

מנצחת חצי גמר 2

 

משחקי המשך

טורניר זוגות משפחתי

 

סבוב שני:

משחק מספר

קבוצה א

מול קבוצה ב

140

ראשונה בית 1

שנייה בית 3

141

ראשונה בית 2

שנייה בית 4

142

ראשונה בית 3

שנייה בית 1

143

ראשונה בית 4

שנייה בית 2

 

חצי גמר

קבוצה א

מול קבוצה ב

מנצחת משחק 140

מנצחת משחק 142

מנצחת משחק 141

מנצחת משחק 143

 

גמר

מנצחת חצי גמר 1

מנצחת חצי גמר 2

 

 

משחקי המשך

טורניר שלשות משפחתי

חצי גמר

קבוצה א

מול קבוצה ב

ראשונה בית 1

שנייה בית 2

ראשונה בית 2

שנייה בית 1

 

גמר

מנצחת חצי גמר 1

מנצחת חצי גמר 2

 

 

משחקי המשך

טורניר משפחות לצעירים

גמר

הקבוצה שסיימה ראשונה

הקבוצה שסיימה שנייה

 

 

ד"ר שני – לשעבר רופאת גדוד שמשון, רופאת חטיבת כפיר וכיום רופאת דובדבן

 

logo israel todayלכתבה המקורית – לחץ כאן – פורסם ביום ו'  10.1.14

 doctor1

doctor2doctor3

 

 

ישראל היום

רופאה, לוחמת

מאת: ערן נבון, ישראל היום
יום שישי, 10 בינואר 2014, 6:00

לא תמצאו חיילות רבות בצה"ל ש"מורעלות" כמו רס"ן ד"ר שני – הרופאה הראשונה של יחידה קרבית בצה"ל. היא רצה, קופצת, יורה, אבל מעל הכל דואגת לבריאותם של החיילים

 עיני השקד הגדולות והיפות של שני, רב־סרן ד"ר שני, בשבילכם, בורקות כשהיא מספרת על ההזדמנות שניתנה לה לעשות היסטוריה קטנה בצבא. "תקשיב, אני מתה על האקשן הזה. אני רק מחכה לצאת לפעילות מבצעית, וכן, אני מוכנה לזה, גם פיזית וגם נפשית. אני אהיה רופאה קרבית ולוחמת, ולא צריך שום הנחות. יאללה, שרק יגידו שיוצאים לעצור מחבלים או משהו".

אנחנו נפגשים בבסיס של יחידת דובדבן ביהודה ושומרון. שני, רק בת 29, ילדה־אישה יפה וגדושת מוטיבציה, נמצאת כאן בסך הכל מהבוקר: הרופאה הראשונה של יחידה מובחרת בצה"ל.

שערה השחור אסוף לצמה ארוכה, והחיוך שלה שובה לב. היא תרבה להשתמש בו בראיון. העיניים אדומות מחוסר שינה ("שלא כהרגלי, קמתי היום אפילו לפני שהשעון צילצל, בחמש בבוקר. מההתרגשות"), וחוץ מזה, היא כבר אחרי ריצת ניווט, 6.5 ק"מ, שהספיקה לעשות מוקדם בבוקר עם הלוחמים. ההליכה שלה קרבית, וכשהיא שולפת את האקדח הצמוד מכיס המכנסיים הצבאיים, לצורך הצילומים, אין ספק שמדובר ב"מורעלת". בשבועות האחרונים עברה אימון מפרך במתקן אדם עם הלוחמים הצעירים, שסיימו עתה את הטירונות: ריצות, מבחני כושר גופני, מטווחים, שימוש נכון בנשק, חשיבה תחת לחץ, פיקוד, הפעלת סמכות. "זה היה קשה, אבל זה עשה לי טוב. הכשיר אותי לעבודה. עכשיו אני קצינה מבצעית לכל דבר, לא רק רופאה שיושבת בחדר בבסיס ומקבלת חיילים חולים. בא לי כבר לטרוף את השטח".

בצהריים עורך מפקד דובדבן ישיבה לקציניו ומציג את הרכש החדש. "תכירו, זאת הרופאה החדשה שלנו, שני. נאחל לה בהצלחה גדולה", הוא אומר, והיא שוב מתרגשת. אחר כך תיכנס לישיבה הראשונה עם המפקד.

"אני מתה להיות כבר אחרי הימים הראשונים האלה, שבהם עוד לא מכירים את האנשים. יש בזה תמיד משהו קצת מביך. גישושים. זה לא פשוט ליצור מערכת יחסים עם אמון. תמיד היה כאן רופא יחידה, ופתאום רופאה. גם הסגל הרפואי שאני מפקדת עליו כולו גברים".

מפחיד אותך?

"ממש לא. מסקרן אותי. אני תמיד מאמינה בבני אדם, וביכולת שלי ושלהם ליצור משהו משותף. אני מאמינה באנושיות של כולנו. בכלל, אני רואה כחלק מהתפקיד שלי לעזור לחיילים לא רק מבחינה רפואית, אלא גם נפשית – במילה טובה, בשיחת עידוד. יש כאן הרבה עניין פסיכולוגי, להבין את הלוחמים, את הנפש שלהם, את הצרכים שלהם. אני מרגישה מוכנה גם לאתגרים האלו".

רס"ן ד"ר שני (צילום:  מאיה באומל בירגר)רס"ן ד"ר שני (צילום: מאיה באומל בירגר)

קצין בכיר פותח את דלת חדר הישיבות (שהוא גם חדר ההנצחה של חללי היחידה), ופונה אליה בשמה. "אהלן, שני, הכל בסדר?" "כן, מתחילה להסתדר", היא מחייכת אליו, מרוצה: הנה, יש כבר מי שמזהה אותה כאן. הוא מתבונן בה, ואז פונה אלי: "אתה יודע שבאימון שהיה לנו במתקן אדם, היא היתה קרבית אש? עשתה הכל, לא פחות טוב מאחרים. החיילים נתנו לה כבוד שחבל על הזמן. אתה יודע למה? הלו, יש כאן לוחמים אינטליגנטים. הם יודעים היטב שעכשיו הם תלויים בה". אומר ומגניב חיוך קטן לעבר הרופאה שלו.

"ידעתי שזה הייעוד שלי"

היא נולדה וגדלה בשכונת גילה בירושלים, לאם קצינה ולאב הנדסאי. הבכורה מבין שלוש אחיות. "אמא שלי היתה בעצמה פורצת דרך – האישה הראשונה שקיבלה דרגת סגן־אלוף, בעת שירותה כראש ענף במינהל האזרחי באיו"ש. חינכו אותי בבית לשאוף לעשות דברים משמעותיים בחיים שלי. היה לי חלום להיות טייסת, אבל לא הצלחתי להתקבל לקורס טיס בגלל מספר המשקפיים שלי, והייתי מאוד מאוכזבת. אמא שלי הציעה לי ללכת לעתודה האקדמית, ותוך כדי הבגרויות עשיתי גם פסיכומטרי".

בפסיכומטרי היא קיבלה 776, ומכאן נסללה הדרך ללימודי רפואה באוניברסיטת בן־גוריון, במסלול לעתודאים. "הלכתי ללמוד רפואה בגיל 18, ואני זוכרת שאמרתי לעצמי – טוב, אני אתחיל, ואחרי שנה אחליט אם זה בכלל מתאים לי. וזה היה בינגו. מהימים הראשונים הבנתי שהייעוד שלי הוא להיות רופאה צבאית".

אחרי שש שנות לימודים יצאה שני לסטאז' בבית החולים וולפסון בחולון, במחלקה לכירורגיית חזה. בגיל 25 היא מצאה את עצמה בצומת דרכים לא פשוט.

"רופאים הם עם אינטליגנטי מאוד, עד שמגיע הרגע שצריך לחזור לצבא. חזרתי להשלמה חילית בבסיס ההדרכה של חיל הרפואה, ופתאום היה לי משבר: האם להיות רופאה בגדוד קרבי ולוותר על החיים הפרטיים שלי, על בניית משפחה, זוגיות וכל מה שכרוך בזה, או לקחת תפקיד פשוט יותר, ביחידה עורפית, ולהרוויח זמן פנוי לחיים האישיים? אמרתי לעצמי: זה עניין זמני, לא כל החיים אהיה רופאה קרבית, ויהיה לי זמן לבנות חיים אישיים שלי. לא יכולתי לוותר על שירות אתגרי ומשמעותי עם אקשן, עם פחד, ועם התנסויות חדשות. "מה שנתן לי את הדחיפה הסופית היה העובדה שהרופאים שהדריכו אותנו בבה"ד 10 היו כולם גברים, אולי חוץ מרופאה אחת, ואני זוכרת שזה הפריע לי מאוד. חשבתי שגם לנשים יש מקום כרופאות צבאיות קרביות. אז ביקשתי להיות רופאה בגדוד לוחם".

ובקשתה נענתה. לפני ארבע שנים קיבלה הרופאה המתחילה את האחריות הרפואית על גדוד שמשון של חטיבת כפיר. המשבר פרץ מייד.

"החודשים הראשונים שלי בגדוד היו קשים מאוד. לא הכרתי את הלוחמים, לא הכרתי את השפה שלהם. היתה להם הרבה חשדנות לגביי, גם מעצם היותי אישה. בהתחלה החובשים שלי היו סוחבים לי את הציוד בזמן מבצעים בשטח, וזה היה מאכזב מאוד. הייתי אומרת להם, אתם לא מבינים את התפקיד שלכם, ואתם לא מבינים אותי. אני לא צריכה עזרה.

"אני זוכרת 11 ימים רצופים שעבדתי 24 שעות ביממה, בבסיס ובשטח. יצאתי עם הלוחמים למבצעים ביהודה ושומרון, בכפרים ערביים. מעצרי מבוקשים ופעולות אחרות. טיפלתי בחיילים שנפצעו מאבנים ובפלשתינים שנפצעו בתאונת דרכים, קיבלתי חיילים במרפאה, הרגשתי עומס פיזי ומנטלי אדיר. הייתי חוזרת מהשטח, מנסה לשים את הראש לרגע, וטראח, עוד תאונת דרכים עם פצועים בשומרון.

"לילה אחד נשברתי. התקשרתי לרופא שהחלפתי בגדוד, הייתי זקוקה למישהו שירגיע אותי. בכיתי לו בטלפון 45 דקות. סיפרתי לו כמה קשה לי, כמה אני בודדה. פתאום הוא אומר לי – 'תפתחי את הדלת'. הוא בא ממרכז הארץ תוך כדי השיחה שלנו במיוחד כדי להיות איתי. תפסנו פינה שקטה, פתחנו פק"ל קפה, הוא הביא איתו עוגיות ודיברנו לתוך הלילה. זה היה אחד האירועים הכי מנחמים שהיו לי בשירות. נתן לי הרבה כוח להמשך".

היו מקרים שהרגשת בסכנת חיים?

"כמה פעמים. יום אחד, כשתפסנו קו בגזרת חברון, יצאנו למבצע בחברון. בדרך כלל האמבולנס הצבאי הוא הרכב האחרון, הסוגר. הלוחמים פתחו את השטח, ואז התחיל מטר אדיר של סלעים ואבנים על האמבולנס. ניפצו לנו הכל, זה היה מפחיד".

מחשבות על מוות?

"לא, בעיקר מחשבות פרקטיות איך נחלצים מהמצב הזה. האמבולנס נפגע קשות. היו גם אירועים שזרקו עלינו בשטח בקבוקי תבערה ואבנים במהלך מרדפים או מעצרים של מבוקשים. טיפלתי בהרבה פצועים מאבנים, אבל ברגעים האלה אני יודעת לשמור על קור רוח ולתפקד. אלה הרגעים האמיתיים שלי. זה יישמע לך מוזר, אבל אני מתה על תעסוקה מבצעית. אני תמיד מעדיפה טיפול רפואי בשטח על מסדר של 20 חולים במרפאה הצבאית".

"אני נוקשה ולא מתפשרת"

לפני כשנתיים מונתה לרופאה של החטיבה. היא היתה אחראית על אלפי חיילים, תשעה רופאים, פרמדיקים, פרמדיקיות וחובשים. וכרגיל, היא לא עשתה לעצמה הנחות.

"התחלתי לצאת כמה פעמים בשבוע לריצה של 15 ק"מ, שיחקתי רוגבי וכדורסל, ושיפרתי את הכושר הגופני שלי. גיליתי דבר מעניין: שדווקא הגברים – גם הלוחמים וגם הרופאים שניהלתי – נשמעים לי בלי בעיה. קיבלו את הניהול שלי. דווקא עם הפרמדיקיות היה לי יותר קשה. בסוף הסתדרנו נהדר".

היו מקרים שלוחמים לא רצו לקבל טיפול ממך, בגלל שאת אישה?

"היו כמה, אבל אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת. חלק מהם היו על רקע דתי, וכמובן, כיבדתי את העניין. לא לכולם קל לקבל טיפול מרופאה, יש כאלה שזה מביך אותם.

"היו גם מקרים של לוחמים שלא אהבו שאני לא מאשרת להם גימ"לים. היו כאלה שהעיפו כיסא על הרצפה או טרקו דלת. תשמע, אם יש משהו שמוציא אותי מהדעת זה שמנסים לעבוד עלי. בעניין הזה אני נוקשה ולא מתפשרת.

"יצא לי לדבר לא מעט עם משפחות של חיילים ולהסביר להן למה לא קיבלתי את הבקשה של החייל, ולמה אני חושבת שהוא כשיר מבצעית. אלו התמודדויות מאוד לא פשוטות. אני לא חושבת שרופא גבר היה נוהג אחרת. הכל נמדד אצלי מקצועית, לגופו של עניין.

וכן, היו גם הערות סקסיסטיות. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: רויטרס)וכן, היו גם הערות סקסיסטיות. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: רויטרס)

"בכלל, יש לפעמים משהו מבלבל במערכת היחסים בין רופאה צבאית ללוחמים. בניגוד לרופאים באזרחות, שם יש דיסטנס ברור, כאן אני אוכלת איתם בחדר האוכל כמה פעמים ביום, רואה אותם בבסיס וצמודה אליהם בפעילות מבצעית. קרה לא פעם שבאו אליי חיילים בחדר האוכל והתחילו להגיד – כואבת לי הרגל, כואבת לי היד, קיבלתי מכה פה וקיבלתי מכה שם. "זאת הרגשה לא נוחה. מצד אחד אני אמורה לטפל בהם ולהיות תומכת רפואית שלהם, מצד שני זה הרי לא המקום והזמן. עם השנים פיתחתי טכניקות איך לרסן את זה, גם להיות אנושית ומבינה, וגם להיות מספיק נחושה כדי שזה לא יקרה באמצע חדר האוכל. הבהרתי, בדרכי, שאם העניין לא דחוף, נמתין לשעות שבהן אני במרפאה".

היו חיילים שניסו להתחיל איתך? זרקו הערות סקסיסטיות?

"היו פה ושם הערות לא ישירות שהגיעו אלי, אבל זה לא הפריע לי בביצוע התפקיד".

השתנית בעקבות השירות בחטיבה?

"כן, אני חושבת שהיום אני הרבה יותר פתוחה משהייתי בעבר. היום יש פחות הבדל בין שני הפרטית לשני הרופאה הצבאית. לקצינים בחטיבה לקח לא מעט זמן להוציא אותי באפטר לאיזה בית קפה, סתם ליציאה מהנה. הייתי מאוד קשוחה עם עצמי ועם הזמן שלי. התרככתי, וטוב לי עם השינוי הזה".

לפני כמה חודשים הבינה הדוקטורית שנפתח מכרז על תפקיד הרופא של סיירת דובדבן – שפועלת בעיקר בשטחי יהודה ושומרון. לוחמי היחידה, חלקם מסתערבים, מבצעים מארבים, עוצרים מבוקשים, עורכים חיפושים בבתים של מחבלים, ועוד. "היה לי כבר ניסיון בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון, אבל הרגשתי שזה אתגר חדש. מעולם לא היתה רופאה צבאית ביחידה מובחרת. אז הגיע הזמן. הרגשתי שזה נכון מבחינתי, שאני מוכנה לזה, ושאני יכולה להיות פורצת דרך לנשים אחרות. "נפגשתי עם מפקד היחידה, והוא הבהיר לי שהוא יבחר את הדמות הכי מקצועית ונכונה ליחידה, ללא קשר אם זה גבר או אישה. התרשמתי ממנו מאוד, בעיקר ממשפט אחד שהוא אמר, שלא אשכח לעולם: 'אם אבחר בך לתפקיד, זה לא יהיה בגלל שאת אישה ולא למרות שאת אישה'. היו לי שיחות נוספות עם אנשי רפואה צבאיים, והם נטעו בי את האמונה שאני מתאימה לתפקיד".

לפני כמה שבועות, כשנסעה ברכבה הצבאי באחד הכבישים בשומרון ושמעה להנאתה מוסיקה, צילצל הטלפון הנייד שלה. על הקו היה מפקד דובדבן. "התרשמתי ממך בראיון, אני חושב שאת הכי מתאימה לתפקיד", הוא אמר. שני הנרגשת התקשרה מייד לאמא.

סא"ל י' (39), מפקד דובדבן, מודה ש"ברגע הראשון שהציעו לי לבחון מועמדות של רופאה, הרמתי גבה. אבל אחרי שראיתי אותה ודיברתי איתה, זה עבר לי לחלוטין. היא באה עם הכי הרבה מוטיבציה מכל הרופאים שראיינתי, עם היכולות הכי גבוהות, עם המלצות מפה ועד השמיים מאנשי מקצוע, וגם עם ניסיון בשטח. ראיתי אותה בקורס הלוחמה בטרור במתקן אדם. מיטב הלוחמים שלי היו שם, ואני אומר לך, באחריות – היא היתה מדהימה. אחת המובילות בקורס בכושר גופני, בירי, במנהיגות, בקבלת החלטות. התרשמתי ממנה בצורה יוצאת דופן. היא לוחמת אמיתית. אבל צריך לזכור שהיא באה קודם כל להיות רופאה".

למה בעצם לא היתה עד היום אישה בתפקיד הזה?

"כי היא כנראה הראשונה שבאמת מתאימה לזה, ולא משום סיבה אחרת של גברים מול נשים. הצגתי אותה בישיבה שלנו, וכולם התפעלו ממנה. מתחילים להכיר אותה ומפרגנים לה מאוד. תבוא עוד כמה ימים ותראה שהיא כבר מכירה הכל. אני מאוד שמח שהיא איתנו".

היא תצא איתכם למבצעים מסוכנים?

"בוודאי. היא תהיה בכל מקום שאנחנו נפעל, והיא תפעיל שם גם את הכשירות המבצעית שלה וגם את היכולות הרפואיות הגבוהות. חבל שלא ראית את המטווחים שלה, איך היא יורה. אני לא מציע להתעסק איתה".

"כל הסיכונים עולים בראש"

"הרגשתי שקיבלתי הזדמנות נדירה לשנות כאן משהו", אומרת שני. "אני חושבת שבצבא שוביניסטי כמו שלנו, יש לשני הצדדים, גם למערכת הצבאית וגם לנשים, הרבה מה לתרום מעצמם כדי שעוד נשים ישתלבו ויעשו תפקידים דומים. הצבא צריך להבין שנשים יכולות לעשות שלל תפקידים לא פחות טוב מגברים, וגם לנשים עצמן יש אחריות.

"בדיוק קראתי ששיעור גדול מהבנות בגיל גיוס בכלל לא מתגייסות. לבנים קוראים משתמטים, על הבנות האלו אף אחד לא מדבר. מעורבות ואחריות בונים ולוקחים מתוך עשייה ואכפתיות ותרומה אמיתית, ולא רק על ידי טענות לאי שוויון".

ובכל זאת, ביחידה מובחרת הסיכונים בשטח גדולים יותר. את לא מפחדת, למשל, ליפול בשבי?

"אני משתדלת לא להתעסק בזה, אלא בבניית התפקיד שלי כעת. אני יודעת שהגעתי ליחידה מאוד מקצועית, והם יעשו הכל לשמור על עצמם ועלי מנפילה בשבי. כל הסיכונים וכל התרחישים עולים בראש, אבל ידעתי את זה לפני שהחלטתי להתמודד על התפקיד, הבאתי הכל בחשבון, ועובדה שאני כאן, ואני שלמה מאוד עם הבחירה שלי.

"לא סתם שיפרתי עכשיו את היכולות המבצעיות שלי. אני אוחזת טוב יותר בנשק, אני בכושר גופני טוב, ואני מוכנה לכל. אצא לכל מבצע שיידרש. אין כמו טיפול רפואי מציל חיים או תומך בשטח. זאת הלהבה האמיתית של התפקיד שלי. בשטח כל האגו נעלם, וכולם מרוכזים במשימה. אני אבנה עכשיו, ביסודיות, את הקשר הנכון והמיטיב שלי עם הלוחמים ועם הצוות שלי, ואני מאמינה שנתחבר טוב והם יבינו שאין לי שום בעיה מקצועית, ואפילו לא פיזית".

כבר שבעה חודשים שהיא בזוגיות צמודה. "אני מאושרת", היא מחייכת שוב את החיוך הגדול שלה. "זאת אהבה גדולה. עברנו לא מזמן לגור יחד בדירה בתל אביב, וטוב לי. יש לי מזל גדול להיכנס לתפקיד כזה עם תמיכה כל כך גדולה מהבית. זה כיף שיש לך עם מי לפרוק את כל המטען של השבוע, ועם מי לבלות. אני לא יודעת מתי אקים משפחה, אבל אני יודעת שאני רוצה ילדים".